"ענף הבנייה הוא הביטחון הלאומי של המדינה"
מאת - יעקב אוחיון
רוני בריק, שנבחר לכהונה שנייה כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מציב את ענף הבנייה בלב סדר היום הלאומי. בראיון מיוחד הוא מתאר מציאות מורכבת של מחירי תשומות מזנקים, מחסור חמור בכוח אדם ואי ודאות כלכלית וביטחונית, לצד נחישות להוביל רפורמות בבירוקרטיה, לייעל את הליכי התכנון והרישוי ולהבטיח שותפות אמיתית בין המגזר הציבורי לפרטי. בריק קורא למקבלי ההחלטות לראות בקבלנים שותפים בבניית המדינה ולא מכשול, ומדגיש: ענף הבנייה אינו עוד עסק – הוא התשתית לביטחון הלאומי ולפתרון משבר הדיור בישראל.
נבחרת לכהונה שנייה כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. מה הניע אותך לחזור לתפקיד, ואילו יעדים מרכזיים הצבת לתקופת כהונתך הנוכחית?
"ההחלטה לחזור לכהונה שנייה נבעה מההכרה שעדיין יש לנו עבודה חשובה לסיים. בכהונה הראשונה הנחנו יסודות חשובים, ביניהם: הידוק הקשרים עם הממשלה, קידום כניסת ישראלים חדשים לענף, קידום טכנולוגיה וחדשנות והכנת ההתאחדות להחלפת דורות בענף. עכשיו הזמן לקחת את כל זה צעד קדימה.
בנוגע ליעדים, היעדים שלי מאוד ברורים: לצמצם את הפגיעה בקבלנים מהמלחמה, להשלים את המחסור בעובדים, לפתור את משבר המימון ולבנות יסודות חזקים יותר לעתיד הענף, כולל הכשרות, חדשנות טכנולוגית, ושיתופי פעולה עם המדינה דרך חממת ה-ConTech שלנו".
מהם שני האתגרים הקריטיים ביותר של ענף הבנייה כיום – ואיך אתם מתמודדים איתם?
"במצבו הנוכחי של ענף הבנייה, קיים משולש בלתי אפשרי: בצד אחד, עלויות חומרים שעלו ב־25%, בצד שני, ירידה של 15% בביקוש ובבסיס של המשולש: ריבית גבוהה. המצב קשה במיוחד בבנייה הציבורית, מאות קבלנים סגרו את העסק מאז תחילת המלחמה, והמספר רק עולה.
על מנת להתמודד עם המצב הנוכחי, ההתאחדות דוחפת לרפורמות מבניות, בעיקר בבירוקרטיה. אנחנו בהתאחדות דוחקים במדינה לאמץ רפורמות מבניות שיכולות להקל על הענף בכל חלקה בו. הבסיס הוא בירוקרטי, בדרך שבא מביאים עובדים זרים, מתכננים בנייה, מאשרים בנייה, מממנים בנייה. נדרשת קלה דרמטית בעליות הבניה ובמיסוי מכל הסוגים. 60 אחוז ממחיר כל דירה שנמכרת בישראל מגיע לכיס של המדינה. זה לא סביר בעליל. קבלני ביצוע עומדים מול מזמיני עבודה ציבוריים שדורשים מהם לממן את המדינה במקום שזה יהיה הפוך. הם משלמים מתי שמתחשק להם, הם דורשים מחירי הפסד על העבודה ועל החומרים ובמקביל, המדינה עצמה היא החסם שמעלה אל עלות הבנייה בלי הפסק."
התאחדות בוני הארץ מתנגדת לחלקים בתכנית החלופית לתמ"א 38. מהו למעשה העיקרון שאתם נאבקים עליו?
"העיקרון הוא פשוט: כדאיות כלכלית. בתצורה הנוכחית, חלק מהפרויקטים פשוט לא משתלמים ליזמים. אנחנו לא נגד התוכנית, אבל הממשלה צריכה להיות שותפה אמיתית, לספק ודאות תכנונית, תשתיות, ומחירים הוגנים. בלי זה, התוכנית תיכשל עוד לפני שהתחילה."
כוח האדם בענף נמצא במשבר עמוק. איך יוצאים מזה?
"אנחנו חסרים מעל 40,000 עובדים, ולתשתיות לא הגיע אף עובד זר מאז 7 באוקטובר. הפתרון תלת-מימדי:הבאת עובדים זרים ישירה על ידי הענף, בלי תיווך ממשלתי.
- רגולציה מהירה. נכון להיום, המדינה מביאה רק 1,000 עובדים בחודש. זה לעג לרש.
- השקעה בטכנולוגיה – פחות התבססות על עבודת כפיים תוך הטמעת טכנולוגיות חדשניות בענף וזאת לצד יותר דגש על מקצועיות ובטיחות.
מה מצב יוזמת מטה הבטיחות שהקמתם?
"מטה הבטיחות משנה את התרבות בענף. זה לא יקרה ביום, אבל אנחנו רואים שינוי. הטמענו שיטות מעולם התעופה עם יוצאי חיל האוויר, ויש כבר כ-200 חברות שעברו הכשרה. עכשיו אנחנו מרחיבים גם לקבלנים קטנים. המטרה, שבכל אתר יהיה מי שהוכשר, והתרבות הזו תתפשט."
הבירוקרטיה בישראל ידועה כבלתי נסבלת. מה אתם עושים כדי לשפר את זה?
"הבירוקרטיה היא מגיפה. לפני המלחמה, פרויקט ממוצע חיכה 3.5 שנים לאישורים. עכשיו המצב רק החמיר. אנחנו מציעים לאמץ מנגנונים כמו "אישור שתיקה", אם רשות מקומית לא מגיבה בזמן, הבקשה תעבור הלאה אוטומטית. זה עובד בעולם, אין סיבה שזה לא יעבוד גם כאן."
מה לדעתך נדרש כדי להגדיל את היקף הבנייה בישראל ולסגור את הפער בין ביקוש להיצע?
"אנחנו זקוקים ל"ניו דיל" ישראלי. רוב הקרקע בידי המדינה, אבל שיווק קרקעות מתנהל בעצלתיים. בקיץ רמ"י פרסמה מרכזים ל־25,000 דירות בלי אף מכרז בפועל. לא ככה מדינה צומחת. ישראל גדלה באלף איש בשבוע, ואנחנו לא מדביקים את הקצב."
הציבור לעיתים מתייחס לענף הבנייה בחשדנות. מה עושים כדי לשנות את זה?
"אני חושב שהתדמית הזו כבר מזמן לא קיימת אצל רוב העם. ישראלים מכירים את חברות הבנייה, קונים מהן דירות בלי הפסקה, סומכים עליהן ובסוף אלה אנשים שנותנים לכל ישראלי בית. תדמית הקבלן עוברת שינוי כי הענף עובר שינוי, הדור החדש נכנס ממש עכשיו לניהול חברות בענף ואתם תראו שהם יביאו זינוק ברמת הטכנולוגיה שכבר מתרחש באתרים. אתם תראו שהיחסים עם הלקוחות ישתפרו ואתם תראו שמספר הידיים העובדות בענף יקטן של תפיסה של מודרניזציה כוללת. הענף של עוד חמש שנים יהיה ענף אחר. אני רגוע בעניין התדמית שלו, זה בטיפול וזה משתנה."
לסיום, מה המסר שלך למקבלי ההחלטות וליזמים – דווקא עכשיו?
"המסר פשוט: ענף הבנייה הוא לא רק מנוע כלכלי, הוא נדבך של הביטחון הלאומי. כל דירה שלא נבנית היום, זו משפחה בלי פתרון מחר. לממשלה אני אומר, אל תראו בנו גורם מפריע. תנו לנו כלים, תכנון, מימון, עובדים – ונבנה את ישראל של המאה ה־21. וליזמים? מי שחכם, ייכנס עכשיו. כן, יש אי ודאות. אבל הביקוש לא נעלם. ומי שיהיה מוכן, יוביל את הבום הבא. המדינה הזו לא עוצרת. אנחנו נבנה את הבית הישראלי, אבל רק ביחד."

