“לא תהיה יותר פריפריה: רכבת מקריית שמונה לאילת תשנה את מפת הנדל"ן”

התחבורה בישראל משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר, כאשר הקווים שמנחים את משרד התחבורה, בהנהגתה של השרה מירי רגב, כוללים: רפורמות תחבורתיות מקיפות, חיבורים מהירים בין ערי המרכז לפריפריה, תחבורה חכמה, טכנולוגיה וחדשנות ושירות לאזרח בלב העשייה. "החזון התחבורתי מתממש ומדינת ישראל בדרך למהפכה תחבורתית של ממש", מסביר משה בן זקן.
הקדנציה של מנכ"ל משרד התחבורה, היא המאתגרת ביותר מכל הקדנציות של קודמיו בתפקיד. ההתמודדות עם מצב מלחמה במשך שנתיים לימדו אותו שמנהל טוב הוא כזה שצריך לנווט בין השגרה לחירום. לאורך כל השיחה איתנו, בן זקן, לא מייפה את המציאות. הוא מדבר בגובה העיניים, לעיתים בביקורתיות, אך מתוך אמונה עמוקה ביכולת של משרדו לשנות. מעל הכול, הוא רואה בתחבורה: "אמצעי ממשי לצמצום פערים חברתיים ויצירת שוויון לאומי בין כל קצוות הארץ".
נתחיל מהתחום הכי בוער: תחבורה בעת מלחמה. איך נערכים, איך שורדים ואיך ממשיכים לשרת את הציבור גם תחת אש?
"כבר מהשעה הראשונה למתקפה של חמאס, באותו בוקר ארור של ה-7 באוקטובר, אנחנו במשרד התחבורה היינו בכוננות מלאה. השרה רגב הנחתה לפתוח באופן מיידי את החמ"ל במשרד וכך היה, היינו המשרד הראשון שפתח את החמ"ל. כמובן שניהלנו קשר רציף עם מנכ"לי חברות ויחידות הסמך של משרד התחבורה והקפדנו לתת מענה מהיר, בהתאם להנחיות גורמי הביטחון.
ועדיין נשמעה ביקורת ציבורית בזמן אמת על עיכובים וביטולים אשר יצרו תחושת בלבול בשטח
"אמנם נפוצו פרסומים שקריים על עיכובים ברכבת, אבל פעלנו על פי הנחיות גורמי הביטחון בלבד. תבין, כאשר חיילים נקראו לנקודות כינוס בתחנת הרכבת בארלוזורוב ת"א או בתחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים, הם נדרשו לחכות לאוטובוסים של צה"ל ולא לרכבות. היה נוח לייצר פייק ניוז ולומר שהרכבת 'איחרה'. זה יצר תחושת בלבול בשטח ופגע בעיקר במורל החיילים. אני מקווה שלמדו מזה לקח ויפסיקו להפיץ פייק ניוז שבסופו של דבר פוגע במאמץ המלחמתי.
איך מצליחים לשקם תשתיות תחבורתיות בזמן מלחמה פעילה ומה מצב התשתיות כיום בצפון ובדרום?
"אנחנו לא מחכים. אנחנו משמקים ובונים בכל רגע נתון גם תחת אש. לא חיכינו אפילו לתקציב, לא לאופק צפוני ולא לתקומה. השרה רגב הנחתה את כל החברות הממשלתיות שבתחום אחריותה לפעול באופן מיידי ולטפל בכל פגיעה בתשתית תחבורתית כזו או אחרת, בצפון או בדרום. לאורך כל הדרך, ביצענו מיפוי מול גורמי הביטחון, כדי לדעת איפה באמת צריך לתקן ואיפה מיותר כרגע כי הטנקים יעלו על זה שוב מחר".
יש תאריך יעד לסיום עבודות השיקום או שמדובר בתהליך מתמשך?
"השיקום המיידי אמור להסתיים תוך חודשים ספורים, כאשר שיקום ארוך טווח הכולל בין היתר הרחבת שכונות או שדרוגי תשתית אסטרטגיים, ייקח זמן. אבל בכל רגע נתון אין עצירה. ניתבנו מאות מיליוני שקלים לצרכי שיקום תשתיות שנהרסו או נפגעו בזמן הלחימה, וגם בזמן שאנחנו מדברים כאן בינינו, יש עובדים בשטח."
רשויות מטרופוליניות: "אחרי שנים של דיבורים הגיע הזמן למעשים"
בכנס 15 דקות בשנה שעברה, הצגת תכנית להקמת רשויות מטרופוליניות. איפה התוכנית עומדת נכון להיום ומה מטרתה?
"אז קודם כל לגבי הרשויות המטרופוליניות, צריך לומר שמדובר בתוכנית שגורמי המקצוע מדברים עליה כבר למעלה מעשור, ואחרי שנים של דיבורים הגיע הזמן למעשים. מיום כניסתה של השרה רגב למשרד התחבורה בקדנציה הנוכחית, היא פועלת לשיפור מערך הסעת ההמונים במספר דרכים ובמגוון פעולות שאנחנו עושים, כאשר אחת מהפעולות המרכזיות באה לידי ביטוי באמצעות תוכנית הרשויות המטרופוליניות. למדנו את הנושא לעומק ואנחנו מקדמים להוציא אותה לפועל. התכנית למעשה מאפשרת לראשי הערים לנהל את המערך התחבורתי בתחומם. הם אלו שיודעים יותר טוב מכולם מה העיר שלהם צריכה מבחינת תחבורה ציבורית: איזה קווים צריכים לפעול, באיזה מסלול הם צריכים לעבור ובאיזה שעות. בנוסף, ייעדנו תקציב של רבע מיליארד שקל לצורך שיפור תדירות וזמינות של התחבורה הציבורית. אנחנו בהחלט מאמינים שמדובר בתוכנית מבורכת שתאפשר לכלל האזרחים בערי המטרופולין להסתייע בתחבורה ציבורית נגישה יותר, נוחה יותר וזמינה הרבה יותר".

המטרו בגוש דן הוא אחד המיזמים התחבורתיים הגדולים בתולדות המדינה. כיצד לדעתך הוא ישפיע על שוק הדיור ואיזה פעולות מקדם משרד התחבורה על מנת לוודא שהתכנון העירוני ותחום ההתחדשות העירונית הולכים יד ביד עם קידום המטרו?
"אנחנו במשרד התחבורה רואים במטרו יעד תחבורתי אסטרטגי ואנו דוחפים אותו קדימה בכל הכוח. רק לאחרונה חנכנו באירוע היסטורי את אבן הפינה של המטרו. מדובר בפרויקט התשתית הגדול ביותר בתולדות המדינה, פרויקט שקורה פעם במאה שנה. תבין, אנחנו אלה שמוציאים את זה לפועל הלכה למעשה, לעומת אמירות שטענו שתקענו את הפרוייקט. אנחנו בטוחים שהמטרו יוביל לפיתוח ושגשוג ולכן חשוב שיהיה תיאום עם משרדי ממשלה נוספים, דוגמת משרדי הפנים, הבינוי והאוצר, לא רק בשביל נדל"ן, אלא כדי שתהיה התחדשות עירונית שמתוכננת נכון. לצורך כך, הקמתי את הפורום להסרת חסמים שהוא למעשה פורום המכנס בתוכו את מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים ואת מנכ"לי החברות הממשלתיות השונות, לרבות, בינוי, חברת חשמל, תקשורת וכדומה. הפורום הזה, בעצם ההתכנסות שלו, מאפשר לנו לקצר תהליכי בירוקרטיה ולבחון את מכלול העבודות המתבצעות בשטחים השונים המיועדים לתשתיות לאומיות. בתוך כך, אנחנו מצליחים לקצר זמני בירוקרטיה, לחסוך כסף וזמן לכולם. אנחנו במשרד התחבורה, לא מחפשים שתהיה התייקרות במחירי הדירות סביב תחנות המטרו. מה שאנחנו מחפשים זה שהמחירים יהיו נוחים וזולים ושתהיה תשתית שתאפשר לתושבים להתנייד בצורה נוחה ויעילה בתחבורה ציבורית מבלי לעמוד שעות בפקקים".
במקביל, נשמעת טענה לפיה המטרו בעצם יגרום לריכוזיות יתר של ביקושים באזור המרכז דווקא.
"זו בדיוק הסיבה ששרת התחבורה מקדמת את תכנית 'מחברים את ישראל', רכבת מהירה מקריית שמונה לאילת. לא רק דיבורים, אלא תקציב ממשי של 2.4 מיליארד שקלים. אנחנו מצויים בשלבי תכנון מתקדמים, התחילו הפקעות. אנחנו נדאג שלא תהיה יותר פריפריה. נקודה. זו המדיניות. רק לאחרונה הכרזנו בגליל על תחילת עבודות במקטע הצפוני בין קריית שמונה לתל אביב.
שרת התחבורה התעקשה על כך שאם לא תהיה רכבת מהירה שתחבר את ישראל מקריית שמונה ועד אילת, אז אנחנו נקפיא ואם צריך נבטל את הנושא של פרויקט המטרו. עכשיו, אנשים לקחו את העניין הזה וניסו להפוך אותו לעניין פוליטי, אבל זאת בדיוק התשובה לטענה של הריכוזיות באזורי הביקוש. הרי אם תהיה ריכוזיות וכל הכסף יושקע בערי הביקוש, אז המושג פריפריה לעולם לא יתבטל. כל הפעולות התחבורתיות שאנחנו מקדמים נועדו להפחית את הגודש בכבישים, לצמצם את הפערים החברתיים והמרחקים בין המרכז לפריפריה הקרובה והרחוקה ובתוך כך לצמצם את מספר תאונות הדרכים ולהפחית את זיהום האוויר. זאת האג'נדה של השרה ואת זה אנחנו מקדמים לילות כימים".

אפרופו גודש בכבישים, שרת התחבורה מתנגדת לאגרות הגודש המתוכננות. מה דעתך בנושא?
"אני בהחלט מסכים עם השרה וחושב שמדובר במס מיותר על האזרח. הרי איך נבקש מהאזרחים לשלם אגרת גודש, כאשר אין להם אלטרנטיבה נוחה ויעילה יותר לצרכי ניידות. אגרת גודש לדעתי תתאפשר רק כאשר יוקם מערך תחבורה ציבורית איכותי, תדיר ונגיש וזה בדיוק מה שאנחנו מתכננים עם הרחבת הנת"צים, קווי ה-BTR, הרכבות הקלות והכבדות וכדומה".
ומה בנוגע לעומסים בנמלי הים? שמענו על יזומות של קנסות ותמריצים לצורך הפחתת העומסים.
"במדינת ישראל 96% מהסחורות נכנסות דרך הים. לכן, כאשר חשבנו לפני כשנה וחצי לעשות את ההסדרה בענף הנמלים, היו הרבה התנגדויות. כל אחד מבחינת האינטרסים שלו, אבל אנחנו, היה לנו אינטרס אחד: לראות את האזרח במרכז. מבחינתנו, אין מקום לאוניות שממתינות על החוף. הן גורמות לגרף יוקר המחייה לטפס כלפי מעלה. מכאן, היה לנו חשוב מאוד לראות איך אנחנו גורמים לנמלים האלה לפעול, ולפעול טוב. פתחנו את השוק לתחרות בריאה שאנחנו רואים איך היא עובדת בהצלחה. במקביל, חתמנו על אסדרה ביחד עם ראש הממשלה. אסדרה שלא עשו אותה עשרות שנים במדינת ישראל, ואנחנו רואים שהיא הייתה הסדרה מבורכת בחירום וגם תשפיע על השגרה. כאשר היה צפי לתור חריג בנמלים, זימנתי דיון דחוף עם מנהלי הנמלים והסברתי להם בצורה ברורה וחד משמעית שאנחנו נפעל ונפעיל את הסמכויות שלנו בכל הכוח, אם הם לא יעשו איזונים נכונים מבחינת קליטת האוניות ופריקת סחורות. אני שמח שהם לקחו את זה תשומת ליבם. אנחנו רואים את הטיפול המסור שלהם באוניות שפזורות ברחבי קו החוף וחשוב לציין שזה בימי חירום".
ספר לנו על פעולות שביצעתם כמשרד כחלק מאתגרי המלחמה.
"משרד התחבורה נרתם למען המפונים והפעיל שורת צעדים רחבה שנועדה להקל על שגרת חייהם. המשרד העניק טיסות פנים חינם, הטבת רב קו חינם בכל הארץ והפעלת לשכות רישוי ייעודיות בתוך בתי המלון בהם שוכנו המפונים כדי לספק שירות מהיר וזמין. בנוסף, הוסדרו מערכי היסעים מיוחדים לבתי ספר, מרכזי קליטה וצרכים קהילתיים נוספים, וכן הועמדו מערכי תחבורה גמישים לאוכלוסיות נזקקות. וכמובן, במבצע 'עם כלביא' עם סגירת השמיים וביטול חברות התעופה הזרות, דאגנו לחילוץ של למעלה מ-130 אלף ישראלים תוך שבוע אחד בלבד".
רפורמת 'צדק תחבורתי': האם היא סיפור הצלחה בעינייך?
"חד משמעית. מאז הכניסה לתקוף של הפעימה השניה של הרפורמה, בחודש אפריל האחרון, למעלה מחצי מיליון אזרחים וותיקים כבר נרשמו והם נהנים מנסיעות חינמיות בכל אמצעי התחבורה הציבורית הקיימים. מעבר לכך, אני רוצה לשתף אותך בנתון מפתיע ומעניין שמיום כניסתה של הרפורמה בשנת 2024, אנחנו הצלחנו לשבור שיא של נסיעות בתחבורה ציבורית: 904 מיליון נסיעות תוך כדי מלחמה זה בהחלט הישג שאת חלקו אני זוקף לרפורמה. בתחילת הדרך היו לא מעט אנשים שלעגו ליוזמה של צדק תחבורתי, אך כיום שהיא כבר בשטח כולם מבינים את חשיבותה: אזרחים וותיקים נהנים מנסיעות חינם ללא הגבלה, תושבי הפריפריה נהנים מ-50% הנחה בעלויות הנסיעה, וכמובן, צעירים וחיילים משוחררים נהנים מ-33% הנחה או שנה חינם של נסיעות בתחבורה ציבורית. זאת רפורמה שמקדמת את מה שאנחנו מאמינים בו: שירות לאזרח בלב העשייה".
אתה ידוע כמי שנוהג לעשות ביקורות פתע במשרדי הרישוי השונים ברחבי הארץ. מה הן הפעולות המעשיות שנועדו לשפר את השירות לאזרחים מול משרדי הרישוי?
"אחד מהנושאים המרכזיים שעולים שוב ושוב בישיבות צוות במשרד, זה נושא השירות לאזרח והדרכים לשיפור השירות. גם שרת התחבורה, מירי רגב, וגם אני, לפני שהיא שרה ואני מנכ"ל המשרד, אנחנו קודם כל אזרחים ואנחנו פועלים מהמקום הזה על מנת להבין איך לפעול נכון מול האזרחים ואיך אנחנו יכולים לסייע להם לקצר תהליכים.
בין יתר הפעולות, ביצענו דיגיטציה לשירותי משרד הרישוי. העברנו עשרות פעולות רישוי לביצוע מיידי באונליין, דרך מערכות המחשוב ובשיתוף משרד הדיגיטל והחדשנות. הדבר הזה בעצם גורם לאזרח מהסלון לעשות העברת בעלות. זה גורם לאזרח מהסלון לקבל מידע על רישיון הנהיגה שלו או לדעת כמה נקודות הוא צבר. הפעולות האלה בעצם מורידות את העומסים על משרדי הרישוי או על המוקדים. אם בעבר היו ממתינים על הקו כמה שעות טובות, אנחנו צמצמנו את השעות האלה לדקות אחדות. בסוף צריך להבין שהציבור תלוי במשרד התחבורה, מהרגע שהוא מתעורר: הוא צריך את הכביש, הוא צריך לדעת את מזג האוויר. אתה יודע שגם מזג האוויר זה תחת משרד תחבורה, אנשים לא יודעים. אין דבר שלא קשור למשרד התחבורה, ולכן אנחנו דוהרים קדימה בכל הנושא של שיפור השירות לציבור הרחב.  זאת המדיניות שהשרה מתווה ואני חושב שזה מגיע לאזרחי מדינת ישראל".

לסיום, מה תרצה לאחל לתושבי ישראל לקראת השנה החדשה?
"בפתח השנה החדשה, אני מאחל לעם ישראל שנה של סבלנות, אחדות וערבות הדדית. תפילותינו נתונות להשבת החטופים במהרה לביתם, חיים וחללים כאחד. יהי רצון שהקב"ה ישמור ויגן על חיילינו וחיילותינו הגיבורים העומדים בחזית, ויחד מתוך אמונה, עמידה איתנה ושותפות גורל נמשיך לבנות עתיד בטוח וטוב יותר למדינת ישראל.”