ראשון לציון – עיר ים תיכונית מתקדמת
"העתיד של ראשון־לציון הוא עירוניות משגשגת עם פנים לים, תחבורה חכמה והתחדשות עירונית שמייצרת איכות חיים." ככה נפתחת שיחתה של אדריכלית גל גבריאל, מהנדסת העיר החדשה של ראשון־לציון, אחת הדמויות המשפיעות כיום בזירת התכנון העירוני בישראל.
מה הניע אותך להגיע לראשון־לציון?
״זו עיר בעלת משמעות לאומית, לא פחות״, מסבירה גבריאל. ״עם היסטוריה מפוארת והווה רווי בפיתוח חכם, יש כאן פוטנציאל אדיר לעירוניות בת־קיימא, שימור, חיבור לטבע, כלכלה עירונית בריאה, וקהילות מגוונות.״
לראשון לציון, גבריאל מגיעה עם רזומה מרשים, לאחר שניהלה את עמותת 'מרחב' והובילה את מהפכת התכנון בלוד. ״הניסיון בלוד חישל אותי. למדתי איך להפוך חזון תכנוני גדול למציאות. גם כאן, עם הנהגה עירונית אמיצה כמו של רז קינסטליך, אפשר להוביל שינוי מערכתי ולא רק לנהל שגרה.״
התחדשות עירונית: "היכן שהרשות מובילה – קורה השינוי האמיתי"
כששואלים אותה על האתגר הבוער של ההתחדשות העירונית, גבריאל ברורה: ״זה צו השעה. לא רק בגלל הצורך במיגון או במענה לאיום רעידות אדמה, אלא גם כדי לרפא ולחדש את המרחב הציבורי.״
ברמת אליהו, השכונה שמובילה את פרויקט הבינוי-פינוי-בינוי הגדול בישראל, מובילה העירייה מודל ייחודי שבו תושבים מקבלים דירה חדשה בקהילה מחוזקת, לצד חיבורים תחבורתיים מתקדמים והתחדשות של אזור תעשייה סמוך. זה לא פחות ממהפך אורבני של השכונה. גבריאל מציינת שתעבוד בגישה אורגנית, לא שיטה אחת אלא התאמה חכמה לכל אזור. ״העיקרון פשוט: פתרון הוליסטי לכל שכונה, מתוך רגישות למרקם החברתי והפיזי״.
האם העירייה תיקח אחריות תכנונית בעצמה?
"בהחלט כן", גבריאל מדגישה שהעירייה לא רק מגיבה ליוזמות פרטיות, אלא גם נוקטת יוזמת בעצמה. ״יש תוכניות שאנחנו מובילים, כמו סביב תחנת מטרו ראשון מרכז וברובע נווה חוף. אנחנו נכנסים איפה שצריך, גם במסלול רשויות וגם עם יזמים, והעיקר: מדברים איכות.
בנוסף, אני חושבת שחדשנות ניהולית היא שם המשחק ובקרוב יוקם מערך "One Stop Shop" שילווה יזמים מהתב"ע ועד ההיתר. התייעלות היא לא מילה גסה, היא הכרח. אנחנו ועדה עצמאית, והשלב הבא הוא יצירת תב"עות נפחיות עם הליך רישוי מהיר.״
כיצד מונעים דחיקת אוכלוסיות מוחלשות?
"הפתרון לכך", טוענת גבריאל, "טמון בהתערבות יזומה ובשקיפות מול התושבים". דוגמה לכך היא שכונת שיכון המזרח, שם עצרה יוזמה פרטית לא מתואמת, והעירייה פתחה תכנון במסלול רשויות. "האמון שנוצר הוא קריטי וזו לא סיסמה. יש רגעים שבהם צריך לשאול מה חשוב יותר? דירה גדולה או איכות חיים? אור, אוויר, פרטיות, חצר עם עצים. זה שיח אמיתי שאנחנו מקיימים עם הציבור ועם היזמים, כדי להגיע לפתרון מיטבי.״
ומה לגבי חיזוק מבנים ישנים לעומת פינוי־בינוי?
"אחרי עשרות פרויקטים של חיזוק, המסקנה של גבריאל ברורה: ״לא תמיד מתקבלת איכות גבוהה. לכן, פיתחנו מנגנון ניוד זכויות: הורסים ובונים מחדש – אך בצורה מרקמית ומאוזנת, תוך ניוד זכויות לאזורים קולטים. כך, העיר יכולה להציע גם מענה כלכלי ליזמים וגם איכות חיים לתושבים, במיוחד באזורי התחדשות בלב העיר וסביב תחנות המטרו."
תכנית המתאר: עיר של חצי מיליון תושבים עד 2050
״אנחנו מתכננים עיר משגשגת עם קשר אמיתי בין מזרח למערב, צפונה ודרומה.״ גבריאל מציינת כי העשור הקרוב יתמקד בפיתוח מערב העיר, כולל רובע אורבני חדש לצד חוף הים והקמת שמורת טבע בשטחי מטווח 24 שפונה ממשרד הביטחון. כיום החזון הוא לחבר את העיר לים, לייצר שלד עירוני חדש עם מרכזי תחבורה חכמים, רובעים ייחודיים ועירוב שימושים שיוביל לצמיחה כלכלית בת קיימא״.
שכונות חדשות, אזורי תעסוקה, תחבורה חכמה
"שכונות צריפין ומזרח העיר יהפכו למוקדי מגורים ותעסוקה, והעירייה מקדמת אזורי תעשייה משולבים עם מסחר, תרבות ומגורים. ״העיר תיצור מרחבים חדשים של חיים ועבודה והכל בסמוך לקווי מטרו BRT והרכבת הקלה. התחבורה היא תשתית לעירוניות, לא רק אמצעי ניידות״.
"רצועת החוף, לא רק לים, אלא גם לתרבות"
"חשוב לזכור שבזכות ההסכם ההיסטורי שעליו חתום רה”ע רז קינסטליך לפינוי מטווח 24, ראשל”צ תגדיל את חוף הים שלה פי שלושה. התכנית כוללת שילוב נדיר של שמורת טבע, מתחמים עירוניים, תרבות, תיירות ותעסוקה, הכל תוך שמירה על ערכי הטבע. זה יהפוך לעוגן אזורי תרבותי ותיירותי מהמילה הראשונה ויגדיר את ראשל”צ כעיר ים תיכונית מתקדמת. בהתאם לחזונם של ראש העיר וסגניתו ליאל אבן זוהר
"עיר ים־תיכונית מתקדמת" – מה זה אומר?
״עיר ים־תיכונית זו עיר עם חיי רחוב, תרבות קהילתית, תכנון אנושי ורחובות שמובילים אל הים. במובן הזה, החזון שלנו שואב השראה גם מהמרחב הגיאוגרפי וגם מהתרבות המקומית״.
ומה למדת מלוד שאפשר ליישם בראשון־לציון?
״ששיח עם הקהילה המקומית הוא תנאי להצלחה. אין פתרונות מוכנים. צריך להקשיב, ללמוד את התרבות והזהות הייחודית של המקום, ולבנות ביחד. זה מה שמחולל עירוניות אמיתית״.
לסיום, מה החזון שלך כמהנדסת העיר?
״בלוח שלצדי רשומים הפרויקטים שאני שואפת לממש: תוכנית מתאר 2050, רובע מערב חוף, ההתחדשות של רמת אליהו, הסיטי העירוני, פרויקט המטרו. אבל מעבר לפרויקטים, יש לי חזון חברתי: לבנות עיר שמחברת. שמזמינה את כולם. עיר שמכבדת את המגוון האנושי, ומעניקה איכות חיים בכל גיל ובכל רובד. כך נבנית לא רק עיר טובה יותר, אלא חברה טובה יותר.״
