לראות את העסקה מכל הצדדים
עורכת הדין, שמאית המקרקעין ויזמת הנדל״ן שרי אטיאס־ירון בנתה לעצמה לאורך יותר משני עשורים נקודת מבט מקצועית רחבה ויוצאת דופן. מבחינתה, עסקת נדל״ן אינה מסתכמת בחוזה, במספרים או בהבטחה לתשואה, אלא מחייבת הבנה עמוקה של הזכויות, הסיכונים, האנשים והאפשרויות שמאחוריה. בריאיון מיוחד היא מספרת כיצד מתוך הקריירה המשפטית והידע המקצועי שצברה צמחה גם העשייה היזמית שלה בארצות הברית, מה למדה כשהמציאות לא התנהלה לפי התוכנית, ומדוע הצלחה אמיתית היא לא רק עסקה טובה, אלא גם היכולת לבנות חיים שמרגישים באמת שלך.
מאת – קרן שרה חיות
קרדיטים:
עריכה ותוכן – יובל גולדן
צילום שער – יוסף לזרוף
איפור – גלית בוזגלו
עיצוב שער – רומי גונזלס
שרי, את פועלת כבר שנים רבות כעורכת דין, כשמאית מקרקעין וכיזמת נדל״ן. כיצד התחיל המסלול המקצועי שלך, ומה הוביל אותך לחבר בין שלושת העולמות האלה?
״עורכת דין רציתי להיות מאז שאני זוכרת את עצמי. כילדה צפיתי בשקיקה בכל סדרת עורכי דין שהגיעה למסך, כולל ״פרקליטי אל.איי.״, ואני מבינה שהאזכור הזה כנראה מסגיר את הגיל שלי.
גם בבית כנראה קיבלתי קצת עזרה בבחירת הכיוון. אנחנו שלושה אחים: אחותי עורכת דין, אחי משפטן ואני עורכת דין משנת 2005. מצד שני, גם נדל״ן תמיד היה ברקע. סבא שלי היה קבלן, אבא שלי היה קבלן, כך שגדלתי בבית שבו בנייה ונדל״ן היו חלק מהשיח הרבה לפני שידעתי שהם יהפכו לתחום העיסוק המרכזי שלי.
במהלך השנים בניתי את הדרך המקצועית שלי בתחום המקרקעין, וכיום אני בעלת משרד עורכי דין עצמאי. העצמאות המקצועית תמיד הייתה חשובה לי: האפשרות לבחור את התחומים שבהם אני רוצה להתמחות, לבנות דרך מקצועית משלי וללוות עסקאות ותיקים מורכבים מתחילתם ועד סופם.
ככל שהתמקצעתי בתחום וליוויתי יותר עסקאות, הבנתי שאני רוצה להבין את העסקה הרבה מעבר להיבט המשפטי שלה. לא רציתי להכיר מצוין את החוזה אבל להזדקק למישהו אחר שיסביר לי את כל מה שנמצא מאחוריו. רציתי להבין בעצמי את התכנון, את הזכויות, את השווי, את המגבלות וגם את הפוטנציאל.
זו הסיבה שהחלטתי ללמוד שמאות מקרקעין. רציתי להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלי ולהבין לעומק גם את ההיבטים התכנוניים והכלכליים של עסקאות מקרקעין, לדעת לנתח את מערך הזכויות, להבין את התכנון החל על המקרקעין, לזהות מגבלות ופוטנציאל ולהעריך את המשמעות שלהם עבור העסקה ועבור הלקוח.
בעיניי, בוודאי לנוכח היקף האחריות המקצועית שמוטלת כיום על עורכי דין בתחום המקרקעין, אי אפשר להסתפק רק בבדיקת הזכויות הרשומות ובניסוח הסכם טוב. ככל שעורך הדין מבין יותר את מכלול ההיבטים של העסקה, כך הוא יכול לזהות מוקדם יותר סיכונים, לשאול את השאלות הנכונות ולתת ללקוח ייעוץ שלם ומדויק יותר. וזה נכון גם בעסקאות מורכבות מאוד, אבל לא פחות מכך גם בעסקה שנחזית להיות פשוטה, כמו רכישת דירת מגורים יד שנייה.
מבחינתי זו המשמעות של מקצועיות: לא להסתפק במה שאני חייבת לדעת כעורכת דין, אלא להמשיך להרחיב את הידע שמאפשר לי לייצג את הלקוח טוב יותר.
היזמות הגיעה בשלב מאוחר יותר, בשנת 2019, כמעט כהמשך טבעי. אחרי שנים שבהן ליוויתי עסקאות של אחרים, רציתי לקחת את הידע והניסיון שצברתי ולעשות איתם משהו גם בצד היזמי, לקבל את ההחלטות בעצמי, לקחת סיכון מחושב ולראות איך הדברים נראים מהצד השני של השולחן.
בדיעבד, שלושת התחומים לא מתחרים זה בזה. הם משלימים זה את זה. המשפטים מלמדים אותי להגן על העסקה, השמאות להבין אותה, והיזמות לראות בה גם את האפשרות.״
משפטים ושמאות הם תחומים שמבוססים על בדיקה, נתונים וניהול סיכונים, בעוד שיזמות דורשת גם חזון, תעוזה וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות. כיצד את מאזנת בין הזהירות המקצועית לבין האומץ שנדרש כדי לזהות הזדמנות ולפעול?
״אני לא חושבת שזהירות ואומץ הם הפכים. להפך. בעיניי, ככל שאת מבינה טוב יותר את הסיכון, כך את יכולה להרשות לעצמך להיות אמיצה יותר.
אין עסקת נדל״ן נטולת סיכון. מי שמחפש ודאות מוחלטת כנראה לא יעשה הרבה עסקאות, ומצד שני, מי שרואה רק את האפסייד ומתעלם מהסיכונים עלול ללמוד שיעורים מאוד יקרים. העבודה שלי היא להבין מה יכול להשתבש, מה הסיכוי שזה יקרה, מה תהיה המשמעות אם זה יקרה, ובעיקר האם אני יודעת להתמודד עם זה.
אני תמיד אומרת שצריך לדעת גם לוותר על עסקה. אחת היכולות החשובות בנדל״ן היא לא להתאהב. לא בנכס, לא במספרים באקסל ולא בסיפור שמספרים לך. לפעמים העסקה הכי טובה שעשית היא דווקא זו שבדקת לעומק והחלטת לא לעשות.
מצד שני, אי אפשר לנהל יזמות רק מתוך פחד ממה שעלול לקרות. אני לא מנסה להימנע מסיכון. אני רוצה להבין אותו מספיק טוב כדי לדעת מתי הוא שווה את זה.״
מה הוביל אותך להרחיב את פעילותך המקצועית בישראל ולהיכנס גם לעולם השקעות הנדל״ן בארצות הברית, ומה גילית שם שלא יכולת ללמוד מספרי המשפט או מדו״חות השמאות?
״הפעילות בארצות הברית צמחה באופן טבעי לצד הקריירה המקצועית שלי בישראל. אני מנהלת משרד עורכי דין עצמאי, והעשייה המשפטית בתחום המקרקעין היא ותישאר חלק מרכזי מאוד מהזהות המקצועית שלי. היזמות צמחה לצדה, מתוך רצון לקחת את כל הידע והניסיון שצברתי במשך שנים בעסקאות, תכנון, שווי, חוזים וסיכונים, וליישם אותם גם מהצד שבו אני זו שמקבלת את ההחלטות ומוציאה אותן לפועל בשטח.
התחלנו בשנת 2019, השותפה שלי דקלה ואני, בהשקעות עבור עצמנו. בהמשך, כשהגיעו פניות מהסביבה הקרובה וממשקיעים שרצו לעשות את הדרך איתנו, הפעילות התרחבה.
ומה גיליתי? שהידע המקצועי הוא בסיס מצוין, אבל הוא לא מחליף ניסיון בשטח. בארצות הברית למדתי עד כמה הצלחתה של עסקת נדל״ן תלויה גם באנשים שמוציאים אותה לפועל: השותף המקומי, הקבלן, המתווך, מנהל הנכס, חברת הטייטל ואנשי המקצוע שמלווים אותה. אפשר לבנות מודל כלכלי נהדר ולנסח הסכם מצוין, אבל בסוף צריך לדעת גם לבצע.
דווקא העבודה שלי כעורכת דין נתנה לי יתרון משמעותי כשנכנסתי לעולם היזמות. אחרי שנים של ליווי עסקאות מורכבות, את רגילה לא לקבל עסקה כפי שהיא מוצגת לך, אלא לפרק אותה לגורמים, להבין מה עומד מאחוריה, לזהות את נקודות התורפה, לשאול מה עלול להשתנות בדרך ולחשוב כמה מהלכים קדימה. את מגיעה עם ניסיון במשא ומתן, בהבנת אינטרסים ובקבלת החלטות גם כשהתמונה לא מושלמת.
אבל היזמות הוסיפה לזה ממד אחר. כעורכת דין וכשמאית את מייעצת, בודקת, מנתחת ומלווה את הלקוח בקבלת ההחלטה. כיזמת, בסופו של דבר, ההחלטה היא שלך, וההשלכות שלה הן שלך. את זו שצריכה להחליט אם להיכנס לעסקה, כמה סיכון לקחת, על מי לסמוך ומתי לעצור. האחריות הזאת חידדה אצלי מאוד את ההבדל בין לדעת לנתח עסקה לבין לדעת לקבל החלטה בתוכה.
וזה אולי הדבר המרכזי שלא לומדים מספרים או מדו״חות: נדל״ן הוא אמנם עולם של מספרים, זכויות וחוזים, אבל בסופו של דבר הוא גם עולם של אנשים, שיקול דעת וביצוע. את שלושת הדברים האלה לומדים בעיקר בשטח.״
כאשר עסקת נדל״ן מגיעה אלייך, כיצד כל אחד משלושת הכובעים שלך, עורכת דין, שמאית ויזמת, משפיע על הבדיקה ועל ההחלטה אם להיכנס לעסקה או לוותר עליה?
״אני לא באמת מצליחה להפריד ביניהם יותר. כשאני מסתכלת על עסקה, שלושתם עובדים במקביל.
עורכת הדין שבי רוצה לדעת מה אני קונה, אילו זכויות באמת קיימות, מהן ההתחייבויות, איפה החשיפה ומה יקרה אם אחד הצדדים לא יקיים את מה שהבטיח. השמאית מסתכלת על התכנון, על זכויות הבנייה, על השווי, על הסביבה ועל פוטנציאל ההשבחה. והיזמת שואלת שאלה קצת אחרת: איפה ההזדמנות?
דווקא השילוב הזה מאפשר לי לפעמים לראות דברים שלא בולטים במבט ראשון. נכס יכול להיראות נהדר כלכלית אבל להסתיר בעיה משפטית או תכנונית; ומנגד, נכס שאחרים לא מתלהבים ממנו יכול להכיל זכויות או אפשרות השבחה שמשנות לחלוטין את התמונה.
אבל יש גם כובע רביעי שאין עליו תעודה: ניסיון. אחרי מספיק שנים ועסקאות את לומדת לזהות מתי משהו פשוט לא מרגיש נכון, ואז לא מתעלמים מהתחושה הזאת, חוזרים למסמכים ולמספרים ומחפשים מה פספסנו.״
עסקאות נדל״ן יכולות להיראות מסודרות מאוד באקסל ובהסכם, עד שהמציאות מחליטה אחרת. אחרי שנים של ליווי וניהול עסקאות, מה קורה כשהתוכנית משתבשת, הכסף כבר בפנים ויש אנשים שסומכים עלייך? כיצד מקבלים החלטות כשאין פתרון מושלם?
״עם השנים למדתי שאחת האשליות בעסקאות היא שאם עשינו בדיקות טובות, בנינו מודל נכון וניסחנו הסכמים טובים, המציאות אמורה להתנהג בהתאם. היא לא תמיד עושה את זה. אפשר לעשות הרבה מאוד נכון ועדיין לפגוש שינוי בשוק, עיכוב, שותף שלא מתנהל כפי שציפית, קושי תכנוני או משפטי, או פשוט נסיבות שמשנות את התמונה.
וברגע כזה, בעיניי, מתחיל מבחן מסוג אחר.
הדבר הראשון שאני משתדלת לעשות הוא להפריד בין הלחץ לבין העובדות. להבין בדיוק איפה אנחנו עומדים עכשיו, לא איפה חשבנו שנהיה. מה המצב המשפטי, מה המשמעות הכלכלית, אילו התחייבויות קיימות, מי מקבל את ההחלטות, אילו כלים עומדים לרשותנו ומהן החלופות האמיתיות. לפעמים צריך גם לדעת להניח בצד את התוכנית המקורית, כי העובדה שהשקענו בה זמן, כסף ואנרגיה לא הופכת אותה בהכרח לתוכנית הנכונה להמשך.
כשמעורב גם כסף של משקיעים, האחריות גדולה עוד יותר. מבחינתי, מהרגע שאנשים נתנו בך אמון והפקידו בידייך כסף, את צריכה לנהל את הסיטואציה כאילו הכסף הוא שלך, ובמובנים מסוימים אפילו בזהירות גדולה יותר. זה מחייב אותך לא לקבל החלטות מתוך אגו, לחץ או רצון להוכיח שההחלטה המקורית הייתה נכונה, אלא לשאול בכל נקודת זמן: מה נכון לעשות עכשיו, לאור המציאות שיש בפנינו.
ופה אני מרגישה מאוד את היתרון של השנים שלי כעורכת דין. אני רגילה למצבים שבהם יש כמה אינטרסים על השולחן, העובדות לא תמיד מושלמות ואין פתרון אחד שכתוב בספר. צריך להבין את הזכויות ואת יחסי הכוחות, לעבוד נכון עם עורכי הדין ואנשי המקצוע, לנהל משא ומתן, לבנות חלופות ולדעת גם מתי להיות מאוד תקיפה ומתי דווקא פתרון עסקי חכם עדיף על מאבק משפטי מצוין.
ובעיניי, זו גם אחת ההבחנות החשובות בין ניסיון לידע. ידע עוזר לך לדעת מה אמור לקרות. ניסיון עוזר לך להחליט מה לעשות כשזה לא קורה.
אני לא חושבת שמקצועיות נמדדת בכך שאין בעיות. בעולם האמיתי, ובוודאי ביזמות, יהיו בעיות. מקצועיות נמדדת גם באופן שבו את מתנהלת כשהן מגיעות, כמה מהר את מבינה את התמונה, האם את מסוגלת לשמור על קור רוח, האם את יודעת לשנות כיוון כשצריך, ובעיקר האם את ממשיכה לקבל החלטות מתוך אחריות לאנשים שסומכים עלייך.״
משקיעים רבים מתאהבים בנכס, בתשואה שמציגים להם או בהבטחה לעסקה יוצאת דופן. מהם סימני האזהרה שאת מחפשת לפני השקעה, ואילו שאלות חייבים לשאול לפני שמעבירים אפילו שקל אחד?
״הדגל האדום הראשון שלי הוא כשמסבירים לי הרבה מאוד על כמה אני יכולה להרוויח ומעט מאוד על איך אני יכולה להפסיד.
אני רוצה להבין מי עומד מאחורי העסקה, מה הניסיון שלו, כמה מההון שלו נמצא בפנים, איך בדיוק הוא מתוגמל, ומה קורה כשהתוכנית המקורית לא מתממשת. אני רוצה לראות את המספרים שמאחורי המצגת, על מה מבוסס מחיר הרכישה, מהן ההוצאות האמיתיות, האם קיימת רזרבה להוצאות בלתי צפויות, ומה קורה לתשואה אם הבנייה מתארכת, הריבית עולה, הנכס עומד ריק או המכירה מתבצעת במחיר נמוך מהתחזית.
עם הזמן למדתי שהשאלה ״מה העסקה?״ לא יכולה להיות נפרדת מהשאלה ״עם מי אני עושה אותה?״ בסופו של דבר, גם עסקה מצוינת על הנייר יכולה להפוך לעסקה רעה אם האנשים שמנהלים אותה אינם מקצועיים, שקופים או מיושרי אינטרסים. לכן אני בודקת לא רק ניסיון ורקורד, אלא גם איך אותו אדם פעל כשהדברים לא הלכו לפי התוכנית, האם הוא היה שקוף, האם לקח אחריות, האם ידע להתמודד עם קושי, והאם המשקיעים שלו ידעו בזמן אמת מה קורה. בעיניי, דווקא שם לומדים הרבה יותר מאשר מעוד מצגת של עסקה שהצליחה.
ובעיקר, צריך לשאול את השאלה הפחות סקסית אבל החשובה ביותר: מה תרחיש היציאה שלי אם טעיתי? עסקה טובה לא אמורה להתפרק בגלל שאלות קשות. להפך. אם מישהו נלחץ מכך שמשקיע מבקש להבין את הסיכונים, המסמכים או המספרים, מבחינתי זו כבר תשובה בפני עצמה.״
מהם ההבדלים המשמעותיים ביותר בין עסקת נדל״ן בישראל לעסקה בארצות הברית, והיכן משקיעים ישראלים נוטים לטעות משום שהם מניחים שהכללים והמנגנונים דומים?
״בעיניי ההבדל החשוב ביותר הוא דווקא פסיכולוגי: אסור לקחת את הביטחון שיש לנו כישראלים בשוק שאנחנו מכירים ולהעתיק אותו לשוק זר. העובדה שעשית עשר עסקאות בישראל לא אומרת שאת יודעת לעשות את האחת עשרה בפלורידה או בקליפורניה.
צריך להגיע לשוק זר עם הרבה ידע, אבל גם עם מידה בריאה של צניעות. ללמוד את הכללים המקומיים ולבנות סביבך צוות שמכיר אותם טוב ממך.
הטעות השנייה היא לחשוב ש״ארצות הברית״ היא שוק אחד. אין דבר כזה. לוס אנג׳לס, מילווקי ופלורידה שונות זו מזו כמעט בכל פרמטר שמעניין משקיע: מחירי נכסים, דמי שכירות, מיסוי, ביטוח, רגולציה, מימון, סוגי הדיירים ואפילו הדרך שבה עסקה נסגרת.
גם מנגנון העסקה שונה. בישראל עורך הדין נמצא בדרך כלל בלב התהליך. בארצות הברית את עובדת עם מערכת שלמה של אנשי מקצוע: חברת טייטל, מתווכים, מנהלי נכסים, מלווים, מפקחים ואנשי מקצוע מקומיים, וצריך להבין מי אחראי על מה ומי באמת מגן על האינטרס שלך.
לכן בעיניי, מי שנכנס להשקעה בארצות הברית צריך קודם כול להשתחרר מההנחה שמה שעובד כאן יעבוד גם שם. צריך ללמוד את השוק הספציפי, להבין את מנגנון העסקה המקומי, לדעת אילו בדיקות לבצע, ובעיקר לעבוד עם אנשים שמכירים את השטח באמת. בסופו של דבר, המרחק הגיאוגרפי לא מצמצם את הצורך בשליטה, הוא רק מחייב אותך לבנות אותה אחרת.״
את פועלת גם במסגרת שותפות עסקית. מה הופך שותפות בנדל״ן לשותפות חזקה, ומה חייבים להגדיר מראש מבחינה משפטית, כלכלית ואישית, כדי שהיא תעמוד גם ברגעי לחץ ומשבר?
״אצל דקלה ואצלי השותפות העסקית נבנתה על בסיס הרבה יותר מוקדם. לפני שאנחנו שותפות אנחנו חברות. הכרנו בתחילת לימודי המשפטים ומאז עברנו יחד לא מעט תחנות בחיים. לאורך השנים תמיד היה בינינו איזה משפט שחזר על עצמו, שבסוף נעשה משהו יחד. באיזשהו שלב זה באמת קרה.
ואני חושבת שזו אחת הסיבות שהשותפות שלנו חזקה: אנחנו מכירות זו את זו הרבה לפני העסק והשותפות. אנחנו יודעות איך כל אחת חושבת, איך היא מגיבה בלחץ, איפה היא חזקה ואיפה עדיף שהשנייה תיקח את ההובלה.
יש בינינו גם השלמה מקצועית מאוד משמעותית. אני מגיעה מעולמות המשפט והשמאות, ודקלה מביאה איתה שילוב מצוין של משפטים ובנקאות, אחרי שנים בתפקידים בכירים במערכת הבנקאית. היא מבינה לעומק אשראי, חיתום, מימון ותהליכים פיננסיים, ולשתינו יש ניסיון גם בגיוס וניהול קבוצות השקעה. בהרבה עסקאות אנחנו מסתכלות על אותו אירוע מזוויות שונות, וזה בדיוק מה שאני רוצה משותפה. אני לא צריכה מישהי שתחשוב כמוני. אני צריכה מישהי שאני מעריכה את שיקול הדעת שלה גם כשהיא חושבת אחרת ממני.
מבחינתי, שותפות טובה דורשת שני דברים שלכאורה סותרים זה את זה: אמון מוחלט וכללים ברורים. צריך להסכים על הערכים, יושרה, יחס למשקיעים, רמת הסיכון והדרך שבה מקבלים החלטות, ובמקביל להגדיר בצורה מסודרת מי אחראי על מה, איך מתקבלות החלטות, איך מתחלקים הכספים, מה דורש הסכמה משותפת ומה קורה אם יום אחד יש מחלוקת.
וכעורכת דין אני כמובן מאמינה שגם בין החברים הכי טובים צריך הסכם. הסכם לא נועד ליום שבו הכול מצוין. הוא נועד ליום שבו עייפים, לחוצים, יש כסף על השולחן וכל אחד זוכר את השיחה מלפני חמש שנים קצת אחרת.
דקלה היא חלק בלתי נפרד מהמסע שלי בארצות הברית ומ־RealPoint, ואני יכולה לומר בלב שלם שלא הייתי בוחרת שותפה אחרת על פניה.״
נשים רבות רוצות להיכנס לעולם ההשקעות, אך חוששות מהסיכון, מהשפה המקצועית או מהתחושה שהתחום אינו נגיש להן. מה עוצר אותן לדעתך, ומהו הצעד הראשון שהיית ממליצה לאישה שרוצה להפוך מחוסכת למשקיעה?
״אני חושבת שהמצב היום טוב משמעותית מבעבר. יש הרבה יותר נשים שמשקיעות, מנהלות עסקים ומקבלות החלטות פיננסיות בעצמן. ועדיין, כשאת נכנסת לעסקת נדל״ן, חלק גדול מהאנשים שסביב השולחן: יזמים, קבלנים, אנשי מימון ומתווכים, הם גברים, וזה עדיין יוצר אצל חלק מהנשים תחושה שהן נכנסות לעולם שלא נבנה עבורן.
אבל בעיניי העניין העמוק יותר הוא לא אם התחום ״גברי״ או ״נשי״, אלא היחס שלנו לידע ולביטחון. פגשתי לא מעט נשים מאוד מוכשרות שמרגישות שהן צריכות להבין מאה אחוז מהנושא לפני שהן מרשות לעצמן לקבל החלטה. בפועל, אף משקיע, גבר או אישה, לא יודע מאה אחוז. השקעה היא תמיד החלטה בתנאי אי־ודאות.
זהירות היא תכונה מצוינת למשקיע. היא הופכת לבעיה רק כשהיא מתחפשת לדרישה לוודאות מוחלטת. לכן הצעד הראשון שאני ממליצה עליו הוא לא ״לכי לקנות דירה״. הוא הרבה יותר בסיסי: לקחת אחריות על הכסף שלך. לדעת כמה יש לך, איפה הוא נמצא, מה הוא עושה, מה המטרות שלך ומה המשמעות של סיכון ותשואה. ללמוד מספיק כדי לשאול שאלות טובות ולהרגיש בנוח גם לומר ״אני לא מבינה, תסבירו לי״.
אני מאוד מאמינה בעצמאות כלכלית, ולא במובן שכל אישה צריכה להפוך ליזמת או למשקיעה בנדל״ן. עצמאות כלכלית מתחילה הרבה קודם: ביכולת להבין את המצב הכלכלי שלך, להיות שותפה אמיתית בהחלטות שנוגעות לכסף שלך ולא לפחד לשאול, לבדוק ולהחליט.
בעיניי, המטרה היא לא לדעת הכול. היא לדעת מספיק כדי שאף אחד אחר לא יצטרך להחליט במקומך. עצמאות כלכלית היא לא רק כמה כסף יש לך בבנק. היא הידיעה שאת מבינה, שותפה ומסוגלת לקבל בעצמך החלטות על העתיד שלך.״
אחרי יותר מעשרים שנה של קריירה, עסקאות, לקוחות ויזמות, מה נחשב בעינייך כיום להצלחה? האם ההגדרה הזאת השתנתה עם השנים?
״פעם היה לי כנראה קל יותר למדוד הצלחה במספרים: עסקה שהסתיימה היטב, תיק שנוהל בהצלחה, לקוח שהשיג את המטרה שלו, עסק שגדל. הדברים האלה עדיין חשובים לי. אני מאוד הישגית, אוהבת עסקאות מורכבות, אוהבת לפתור בעיות ואוהבת לנצח כשצריך.
אבל עם השנים ההגדרה שלי להצלחה התרחבה. היום חשוב לי לא רק מה השגתי, אלא גם איך נראים החיים שבניתי סביב ההישגים האלה. חשוב לי להמשיך להתפתח מקצועית, ליצור, ליזום ולאתגר את עצמי, אבל גם לשמור לעצמי את החופש לבחור במה אני משקיעה את הזמן שלי, עם מי אני עובדת ואיזה מקום אני משאירה בחיים שלי למשפחה ולאנשים שאני אוהבת.
יש לי ארבעה ילדים, וככל שהשנים עוברות אני מבינה שהדוגמה שאנחנו נותנים להם היא אולי אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאנחנו משאירים אחרינו. ואני כמובן לא עושה את כל זה בחלל ריק. בעלי הוא עורך דין מסחרי ויש לו קריירה תובענית משלו, כך שבבית שלנו אף אחד לא באמת יכול לומר לשני ״אתה לא מבין מה זה שבוע מטורף״. לאורך השנים בנינו שותפות שמאפשרת לשנינו להתפתח מקצועית, ובתקופות שונות כל אחד מאיתנו יודע גם להחזיק קצת יותר כשהשני צריך.
אולי בגלל זה חשוב לי שהילדים שלי יראו שאפשר להיות שאפתניים, לעבוד קשה, לקחת סיכונים, לפעמים גם להיכשל, לקום ולהמשיך, ובאותה נשימה להבין שהחיים הם לא רק הקריירה. אני לא חושבת שמשפחה והגשמה מקצועית חייבות להיות שתי קבוצות שמתחרות זו בזו, אבל אני גם לא מאמינה בסיפור על ״איזון מושלם״. יש תקופות שבהן העבודה דורשת יותר, יש תקופות שבהן המשפחה דורשת יותר, ויש ימים שבהם האיזון הוא בעיקר שאיפה טובה. מה שחשוב בעיניי הוא לדעת לבחור, להיות גמישים ולבנות את זה יחד.
ובעיקר חשוב לי שהבנות שלי יגדלו עם תחושה עמוקה של מסוגלות ועצמאות. שידעו שהן יכולות ליצור, להוביל, לנהל, להרוויח ולקבל החלטות בעצמן. שהן לא צריכות להקטין את השאיפות שלהן כדי להתאים לתבנית שמישהו אחר בנה עבורן. לא מפני שהן צריכות ״להצליח בהכול״, להפך. זו בעיניי עוד דרישה בלתי אפשרית, אלא מפני שהן צריכות להרגיש חופשיות לבחור בעצמן איך הן רוצות שהחיים שלהן ייראו.
אז היום, אם אני צריכה להגדיר הצלחה, היא כבר לא נמצאת רק בתוצאה של עסקה או במספר שמופיע בסוף השנה. הצלחה מבחינתי היא היכולת להמשיך לשאוף גבוה, אבל לבנות לאורך הדרך חיים שאת מרגישה שהם באמת שלך.״
