דן קושניר

כבר בילדותו הוא הוקסם מעולמות הנדל"ן והאדריכלות והקדיש מעל 20 שנה לתפקידים שונים בתחום.

אהבת האדם והאהבה הבלתי מתפשרת למקצוע הן שגורמות לו לקום כל בוקר עם חיוך, לעוד יום של עשייה למען חידוש המדינה.

ב-2017 הקים קורת גג אחת לפרויקטים של התחדשות עירונית, תוך שהוא מלווה את הפרויקט החל משלב הפיתוח העסקי, דרך תכנון הפרויקט, אישורו בוועדות השונות ועד למסירת הנכס.

האמנם יש תקווה להתחדשות עירונית בישראל? זה מה שיש לדן להגיד בנושא

•  דן, ספר לנו קצת על הפעילות שלך ומה כדאי שיידעו עליך.

אני דן קושניר, בן 43, נשוי למושית ואבא לנאור, טוהר ואלה. גדלתי והתחנכתי בראשון לציון. מאז הילדות, עולם הנדל"ן, האדריכלות והתכנון קסם לי. כיהנתי במשך מעל עשרים שנה בלא מעט תפקידים שנגעו כמעט בכל תחום בענף הנדל"ן: פיתוח עסקי, ניהול פרויקטים בבנייה וניהול התכנון והרישוי הסטטוטורי, כאשר בעשור האחרון עיקר פעילותי התרכזה בניהול תחום ההתחדשות העירונית לסוגיה. בראש ובראשונה, אני רואה בכל מי שעוסק בבניין הארץ כציונות לכל דבר. אני מרגיש גאווה גדולה לתרום את חלקי בחידוש המדינה הנפלאה שלנו. מה שמניע אותי זאת האהבה הבלתי מתפשרת למקצוע ובעיקר אהבת אדם. בשנת 2017 הקמתי את חברת "דן קושניר התחדשות עירונית בע"מ" על מנת לתת מענה מקצועי, קפדני ואיכותי לכל שלבי הפרויקט. אנו פועלים על מנת לייעל תהליכים, להסיר כשלים ולהשיג את המטרה בצורה המיטבית והמהירה ביותר, הכל בדרך נעימה של תקשורת פתוחה והבנה שבבסיסו של פרויקט התחדשות עירונית נמצא ההון האנושי.

• היית הרבה שנים בענף הנדל"ן ואז החלטת לפתוח חברה להתחדשות עירונית, למה דווקא התחום הזה?

ההחלטה להמשיך ולעסוק בתחום הייתה קלה. אני חושב שאדם שקם בבוקר וממש מאוהב בעבודה שלו, זאת מתנה. מי שמכיר אותי ושומע אותי מדבר, חי ונושם את התחום, רואה את הניצוץ בעיניי. תחום ההתחדשות העירונית מאוד דינאמי, כאשר כל מי שעוסק בו נתקל חדשות לבקרים בשינויי מדיניות של וועדות, שינויים רגולטוריים, קושי בהיתכנות תכנונית וכלכלית ובעיקר ההכרח להתייחס לעמוד תווך, שלטעמי הוא הכי משמעותי בדרך להצלחה של פרויקט, והוא בעלי הדירות. אני רואה את כל הקשיים הללו כאתגר עצום שיש צורך לנהל אותו באופן מקצועי ובליווי צמוד, החל מיום ההיכרות ולחיצת היד הראשונה ועד למסירת הדירות החדשות. כל פרויקט בהתחדשות עירונית שונה זה מזה, אם זה בגלל ערים ומדיניות תכנון שמשתנות או גדלי מגרשים וזכויות בניה שונים. עם זאת, ישנם דברים שאינם משתנים, ואלו האנשים. הבנתי, שכדי להוביל פרויקט התחדשות עירונית להצלחה, יש הכרח לחבר בין הרקמה החברתית והרגשית לבין השאיפה למצוינות מקצועית.

במשך שנים אני פוגש בעלי דירות, לכל אחת ואחד מהם יש חלום לראות את ביתם מתחדש. בעלי הדירות הללו נולדו, התבגרו ואספו זיכרונות ילדות בבתים שהתיישנו. בתים אלו, סופם להיהרס ולהיבנות מחדש. לכל אחד מהבתים מרקם עדין של סיפורים, עמוס ברגשות עצומים. אני רואה את תפקידי כשליחות. תמיד יישאר הקשר הרגשי שמלווה את בעלי הדירות, כאשר מלבד החשש המשפטי שכרוך בתהליך, קיים גם הקושי להשתחרר מהישן והטוב, בעיקר מול הדור המבוגר. אני מאמין שבמקביל לניהול הפרויקט, חייבת לבוא נגיעה אישית, שבעלי הדירות יראו שיש מי שמחויב יחד איתם לתהליך בכל שלב, בעיקר עד היום בו ביתם החדש ייבנה, היום שבו יחלו חוויות חדשות, רגעים וחלומות חדשים.

•  אתה מאמין במודל של "one stop shop" המנטרל כשלים בפרויקטים בהתחדשות עירונית ע"י מתן פתרונות מקצועיים המאוגדים תחת חברה אחת, תסביר.

מודל ה –"one stop shop"  חולש על שלל היבטיו של הפרויקט לטווח השנים הארוך בו אנו נמצאים, החל משלב הפיתוח העסקי בו יש רק כתובת ואין עדיין פרויקט, דרך בדיקת נאותות תכנונית, ליווי המו"מ המשפטי עד שהצדדים מגיעים להסכמות משפטיות ומסחריות, תכנון הפרויקט, אישורו בוועדות התכנון והרישוי עד למסירת הנכס החדש. בניגוד לעסקת נדל"ן רגילה בה יזם מתקשר עם בעל קרקע שאינה בנויה, הפרויקטים בהתחדשות עירונית שונים מבחינת המורכבות שלהם, דבר שמשליך באופן ישיר על לוחות זמנים ארוכים, הנחלקים לאבני דרך ולהתניות רבות בכדי להגשים את הפוטנציאל הגלום בהם. חברתנו נותנת שירותים מקצועיים לחברות יזמיות ולבעלי הדירות, החל מפגישת ההיכרות הראשונה ועד סיום הפרויקט. מה שמייחד את השירות שלנו, אלו הבנה וניסיון מקצועי מוכחים בכל הנדרש להצלחתו של פרויקט התחדשות עירונית, לדוגמא ניהול תכנון ורישוי. אין ספסל בוועדות הרישוי בעיריות שהשם שלי לא חרוט עליו, כשהמטרה היא לקדם את ההיתר כמה שיותר מהר. הלקוח מצפה שנבין באופן מקצועי בתכנון אדריכלי, בקונסטרוקציה, אינסטלציה, חשמל, נגישות ויתר המקצועות הנדרשים, כדי שהפרויקט יהיה מתואם ומתוכנן באופן מושלם. לשם כך, אנו עושים את כל ניהול התכנון עם כל מתכנני ויועצי הפרויקט. מעבר לזה, יש את ניהול התהליכים עוד לפני שהפרויקט יוצא לדרך, שזהו שלב חוסר הוודאות. ישנה משוכה גבוהה שתלויה בבעלי הדירות, לכן חייבת להיות יכולת להכיל רגשות וחששות. לעיתים, "הדייר הסרבן" הוא לא באמת סרבן, אלא זקוק להכוונה, הסבר ופתרונות יצירתיים שאנו מביאים כדי לגשר על כל הספקות.  בכל פרויקט אנו לומדים את הצרכים והרצונות של בעלי הדירות, מתוך הנחה שזוהי עבורם עסקת הנדל"ן הראשונה. המטרה שלנו היא בניית תשתית של אמון ומחויבות, הנחוצה כל כך בפרויקטים מורכבים אלו, תוך זמינות, סבלנות ובאנושיות.

• החברה שלך מייצגת גם יזמים וגם דיירים. כיצד ייצוג הדיירים בא לידי ביטוי ומעניק להם ערך מוסף כאשר הם עובדים איתך ולא פונים ישירות ליזם?

חברתנו כגורם ניהולי בפרויקט הקימה מינהלת מקצועית עצמאית, אשר נותנת אלטרנטיבה ל"מייצגי דיירים" למיניהם שאינם באים מהתחום, מאעכרים למיניהם או מחתימנים, שטובתם האישית עומדת לנגד עיניהם לכל אורך התהליך, חלקם אף מוכרים את החתימות למרבה במחיר. לי באופן אישי, נמאס לראות את "כל מוכרי החלומות" בהתחדשות העירונית, אותם אנשים המבטיחים הבטחות ללא כיסוי של תמורות במטרים, לוחות זמנים מופרכים ומפרטים דמיוניים, ללא הבנה בסיסית במדיניות רשות מקומית, כלכליות הפרויקט ליזם והיתכנות תכנונית. מי שנפגע בראש ובראשונה הם בעלי הדירות שהופכים בין לילה ללקוחות שבויים. שותפיי למינהלת המקצועית הינם אדריכלים, עורכי דין, שמאים ומפקחים מהשורה הראשונה. כמו כן, אנו מפעילים את  כל הפונקציות המקצועיות הנדרשות להבטיח פרויקט מוצלח. המינהלת העצמאית מהווה גוף מייצג עבור בעלי הדירות לייזום ופיתוח פרויקטים, בעוד היא אחראית על ניהול הפרויקט והתקשורת בין בעלי הדירות לחברה היזמית שתיבחר על ידם.

חברות שיציעו הצעות במסגרת "בקשה להצעות יזמים", ייבחרו בהתאם לאיתנות הפיננסית שלהן, בהתאם לידע המקצועי ולניסיון שלהן בהתחדשות עירונית וכן בהתאם לפרויקטים שביצעו, עם התחייבות ברורה ללוחות זמנים מצד המינהלת, המבצעת טבלאות השוואה בהליך שקוף. החברות יפגשו בעלי דירות מאורגנים עם הסכמות בהתאם לרוב הדרוש ומעבר לכך. התנאים המשפטיים, התכנוניים ומעטפת התמורות המסחריות יהיו ידועים מראש, דבר שמונע כשלים של עודף תמורות והתמחרות מסוכנת, העלולה לייתר את כלכליות הפרויקט ובמקרים קיצוניים אף נטישת הפרויקט ע"י היזם. המינהלת מייצרת תהליך של מינהל תקין ושקוף אל מול בעלי הדירות ואל מול החברה היזמית.  הצורך לרכז את כל אנשי המקצוע הנדרשים בדרך הארוכה לפרויקט החדש, הוא קריטי ודורש ידע וניסיון רב. תפיסת השירות שלנו מושתתת על העיקרון שבעלי הדירות חייבים להיות שותפים מלאים לתהליך.

המודל שלנו נותן אלטרנטיבה מצוינת לבעלי הדירות לקדם את הפרויקט עד סופו ולסמוך עלינו, כגוף מקצועי המומחה בפרויקטים בהתחדשות עירונית, שיגן על האינטרסים המשפטיים, הקנייניים, המסחריים, התכנוניים ובעיקר, החברתיים שלהם. כמו כן, הפתרון מספק מעטפת מקיר לקיר שתלווה את הפרויקט להצלחתו ובמקביל תסיר חשש שמישהו עלול לפגוע בביתם, שהוא מפעל החיים שלהם.

• מה דעתך על היוזמות והתכניות של עיריות לדרוש שטחי ציבור בכל פרויקט התחדשות עירונית? האם אפשרי? האם ישים?

קיים דיסוננס בין הרצון של היזם לקדם פרויקט התחדשות עירונית שמכוחו הוא מתפרנס במכירת הדירות החדשות, וכן רצון בעלי הדירות לראות את ביתם מתחדש, לבין הצרכים המוניציפאליים של הרשות המקומית. אני תמיד מסתכל ברמת המאקרו על פרויקט ועל התועלת שלו, כשהוא נבנה ברקמה אורבאנית צפופה. בעיניים של הרשות, כמות התושבים באותו תא השטח גדלה פי שלושה וארבעה. לרשות המקומית יש צורך מתמיד לספק אפשרויות דיור לתושבים חדשים וקיימים, באמצעות פתרונות יצירתיים ושירותים מוניציפאליים ראויים. **פתרונות אלו באים לידי ביטוי במטלות ציבוריות שמשיטה הרשות על היזם בפרויקטים מכוח פינוי בינוי, בהם היזם מעבר להיטלי הפיתוח, מקצה שטחים ציבוריים פתוחים או שטחי בנייני ציבור בחטיבת הקרקע עליו הוא בונה את הפרויקט**.

חשוב לציין, כי ההיתכנות התכנונית והכלכלית בפרויקטים אלו גבוהה יותר, לכן אני יכול להבין את הצורך בעירוב שימושים כדי שהעיר תוכל להמשיך ולצמוח, לא רק בתוספת יחידות דיור. לעומת זאת, הדרישה לספק שטחי ציבור גם בפרויקטים קטנים מכוח תמ"א 38, הריסה ובניה, עלולה לסתום את הגולל ולייתר את ההתכנות התכנונית והכלכלית. אחד החסמים העיקריים בקידום פרויקט התחדשות עירונית הוא גיבוש ההסכמות המסחריות עם בעלי הדירות, שהם בעלי הזכות בנכס. גם כך, כדי לצלוח את החסם של החששות של בעלי הדירות, ישנן מחלוקות וניגוד אינטרסים בין היזם לבינם, מורכבות תכנונית ובעיקר ההתכנות הכלכלית של הפרויקט, שהרי היזם הוא אינו פילנתרופ וחייב להרוויח. במצב אבסורדי זה, דרישה כגון קומה ציבורית והקצעת שטחים לטובת הרשות המקומית, עלולה לייצר כשל שלא ניתן יהיה לגשר עליו. עושה הרושם שמקבלי ההחלטות בנושא זה עוטפים בעטיפה יפה תכנית שאינה ברורה לי, שתכליתה להכניס את היד לכיס של היזם, או פשוט חוסר הבנה שיגרום לצמצום משמעותי בפרויקטים קטנים והקטנת היצע הדירות מחוסר כלכליות.

• תוכל לסכם את 2018 עם פרויקט משמעותי?

החברה מקדמת היום יותר מ 2000 יח"ד בפיתוח עסקי של מתחמי פינוי בינוי, מקדמת יותר מ- 600 יח"ד ברישוי סטטוטורי ומלווה מאות משפחות בניהול קשרי בעלי דירות אל מול חברות יזמיות בפרויקט של התחדשות עירונית.

כל פרויקט שנכנס לחברה הוא בבחינת בן יחיד, ולו בגלל המעורבות האישית שלי בכל פרויקט ופרויקט. אני תמיד משלב את הצורך המקצועי לקדם את הפרויקט, לצד הרגישות החברתית שמחויבת בדבר. אחד ההישגים המשמעותיים שאני יכול לזקוף לחברה, הוא ייצוג חברה יזמית- ציבורית בהליך של בחירת יזם מטעם משרד עורכי דין, המייצגים את בעלי הזכויות לקידום וליווי פרויקט הכולל פינוי של 120 יח"ד ובנייתן של 450 יח"ד חדשות בנס ציונה. בפרויקט זה אני מייצג את היזם בכל האספקטים הנדרשים להצלחתו, כגון שיווק, תיאום הבינוי החדש אל מול משרד האדריכלים, תיאום ההסכם המשפטי וסיוע בהפקת כנסים, החתמת בעלי הדירות על  הסכמים מחייבים, ליווי בעלי הדירות בכל התהליכים הנדרשים, תיאום התהליך התכנוני אל מול העירייה והכנת כל החומרים לקראת הפקדת תב"ע.

ההנאה לייצר פרויקט כה גדול, לא רק על הנייר, אלא הלכה למעשה, מרגשת אותי מאוד. בעיקר מרגשת אותי היכולת שלי להביא את ה DNA של החברה שלי לפרויקט בסדר גודל כזה, כשהתוצר של העבודה הקשה בא לידי ביטוי בלוחות זמנים מצטמצמים, פעולות קריטיות שנעשות פעם אחת ונכון וחשוב ביותר- שביעות רצון של כל הצדדים. מבחינתי, זהו ההישג של 2018.

• האם יזמים שכבר התחילו פרויקטים, או נמצאים בשלבים מתקדמים לקראת היתרי בניה, מרגישים את הקיפאון בשוק? אם כן, באיזה אופן?

קיימות מספר אינדיקציות כדי לזהות קיפאון בשוק הנדל"ן. האחת, היא כמות התחלות הבניה ביחס לשנים קודמות, דבר המעיד על התמעטות פרויקטים, כמות היתרי הבניה שמנפיקות הוועדות לתכנון ובניה, נתוני מכירות בפועל ועוד. פועל יוצא של קיפאון, הוא חוסר וודאות וסחרור אליו נכנס השוק, לדעתי בעיקר בגלל תכנית המחיר למשתכן. אני מכיר אישית זוג צעיר שזכה בהגרלה של המחיר למשתכן באזור שמרוחק ממקום מגוריהם ומקום עבודתם, העיקר שיהיה להם נכס משלהם. בפועל, אין להם שום כוונה לגור בנכס שזכו. המדינה, שעושה מאמצים להוציא משקיעים מהשוק, יוצרת דלת מסתובבת בה היא הופכת את הזוגות הצעירים למשקיעים. הפכנו להיות מדינה של הגרלות, במקום הצפה של קרקעות. הקיפאון שנוצר הוא פועל יוצא של זוגות צעירים ומשפרי דיור שיושבים על הגדר וממתינים שהמחירים ירדו, כי הם שומעים את הצהרות שר האוצר ופקידיו. מאידך, היזמים מעכבים היתרי בניה, לא בונים ומחכים שהקונים הפוטנציאליים יבינו שמחירי הדיור אינם יורדים ויחזרו לדפוק על דלתות משרדי המכירות.

• יש תקווה להתחדשות עירונית בישראל? אני לא מדברת על אזורי ביקוש, אלא בפרירפיה. מה לדעתך צריך לעשות באופן בהול כדי שזה יקרה?

המטרה הפורמלית שלשמה מבצעים התחדשות עירונית היא חיזוק הבניינים נגד רעידות אדמה וחידוש העיר, כאשר פועל יוצא מזה הוא גם הגדלת היצע הדירות בתוך העיר. ההתחדשות העירונית היא אחד האתגרים הגדולים ביותר למדינת ישראל, גם מבחינת שוק הדיור ובוודאי כמנוע כלכלי. נושא ההתחדשות הפריפריאלית נדון לא מעט במסדרונות משרדי הממשל. בכדי להשיג את המטרה יש להתייחס לשלשה פרמטרים עיקריים: הגורם הגיאוגרפי, החברתי והכלכלי.  כגורם גיאוגרפי, אם ניקח לדוגמא את קריית שמונה, חיזוק המבנים ותוספת מרחבים מוגנים נדרשים בעיקר בשל צרכים ביטחוניים. בין שאן לעומת זאת, נמצאת בסיכון גבוה במקרה של רעידת אדמה הרסנית.  כגורם חברתי, אחת ממטרות התכנית הייתה לתקן עוולות עבר ע"י שיפוץ, חיזוק ובניית הבניינים הישנים מחדש, דבר שיביא לצמצום פערים חברתיים וכניסת זוגות צעירים לשכונות המתחדשות. איפשהו כל הרעיון המבורך הזה התפספס בפריפריה מחוסר הענקת תמריצים משמעותיים. הגורם הכלכלי בסופו של דבר מכריע. במקום בו הערכים של הקרקע גבוהים, שם תהיה כדאיות לחברות היזמיות לקדם פרויקט, כאשר ככל שמרחיקים דרומה או צפונה ערכי הקרקע יורדים כמעט לאפס. חוסר הכדאיות נובע בעיקר כי זכויות הבניה זהות הן לפריפריה והן למרכז הארץ. נוצר פה פרדוקס שבו בעלי דירות בשכונות מוחלשות, שממוקמות במרכז הארץ, שיפרו את מצבן הכלכלי אפילו טרם הריסת הבניין שלהם, רק לאור העובדה שבמתחם שלהם הוכרז פינוי בינוי. בפועל, בשכונות אלו קיים אחוז גבוה של משקיעים, דבר שמגדיל עוד יותר את הפערים החברתיים.

כדי שיקרה תהליך שך התחדשות בפריפריה חייב להתבצע מהלך ברמה הלאומית, שבו תהיה התערבות יותר משמעותית של המדינה. במסגרת המהלך ניתן יהיה לנייד זכויות בין ערים בפריפריה כמו טבריה או בית שאן, הנמצאות בסיכון גבוה, והקצעת קרקעות משלימות ליזמים שיקדמו פרויקטים בהתחדשות עירונית בערים אלו. קרקעות אלו יינתנו במעגל השני והשלישי של ערי המרכז. אופציה נוספת, היא האפשרות להקצות ליזמים הקמת מסחר ותעסוקה באזורי ביקוש, תוך מתן תמריצים ופטור ממסים וארנונה, בכדי להעלות את הכדאיות.

• מה אתה יכול להגיד על ההתחדשות העירונית בישראל? הרי בפועל, במיוחד בזמן מלחמה, מגיעים למצב בו אין אפילו מרחב מוגן. מה באמת צריך כדי שהפרויקט הזה יהפוך לפרויקט הלאומי של המדינה?

על כתפיו של הדור שהקים את המדינה המדהימה שלנו הייתה אחריות אדירה בבניית הארץ. החל מקביעת העובדות בשטח בהקמת יישובי חומה ומגדל, דרך ההתמודדות לאורך עשרות שנים עם גלי עליה אדירים ועוד. אני מרגיש שבעוד כמה עשורים יסתכלו אחורה על אלו שמחדשים אותה ועוסקים בהתחדשות העירונית. אני באמת מרגיש, שלכל מי שעוסק בתחום יש אחריות לעשות גם את הדבר הנכון ובאופן מעולה, ועל כך ישפטו אותנו. בהתחדשות העירונית בישראל יש פוטנציאל אדיר של קרוב למיליון דירות שזקוקות לחידוש. בראיה לעתיד הלא רחוק של המדינה, יצטרכו לגור פה בעוד עשור 15 מיליון תושבים. עם כל זאת, אנו נצטרך להתמודד עם אתגרים גיאו-פוליטיים במזרח התיכון, בפוליטיקה הפנימית שאנו חיים אותה ביום יום ובוודאי בהתמודדות עם אתגרים ביטחוניים המאיימים עלינו היום הרבה יותר מתמיד. כשאת שואלת על הצורך הבסיסי במרחב מוגן בזמן מלחמה, אני נזכר בלא מעט מקרים בהם משפחות שלמות ניצלו בגלל שהספיקו להגיע לממ"ד, שנותן מענה יעיל גם לפגיעות ישירות בבניינים. הבניינים החדשים שייבנו מכוח ההתחדשות העירונית בהחלט ייתנו מענה בעתיד לכל המבנים שמטים לנפול. אבל מה בינתיים? מה יקרה בשנים הקרובות לכל אותם בניינים שאין להם ממ"דים ואין להם מקלט קרוב?

כדי שפרויקט ההתחדשות העירונית יהפוך לפרויקט לאומי, אנחנו תלויים בצורך של מדיניות עקבית של השלטון המרכזי. אם לא די בכך, זה מחלחל גם לשלטון המקומי בתחלופת ראשי ערים, כשלכל אחד אג'נדה משלו המשפיעה ישירות על הדרג המקצועי, דוגמת יו"ר וועדות לתכנון ובניה, מהנדסי ערים ובודקי התכניות. היזם עלול להפוך ללקוח שבוי של הרשות המקומית. הוא מתחיל את הפרויקט עם ראש עיר אחד ומדיניות אחת, ממשיך את הפרויקט עם ראש עיר אחר ומדיניות שונה, בה צומצמו זכויותיו, כאשר במקרה הטוב הוא מסיים את הפרויקט באיזון תקציבי.

ההתערבות של המדינה מבורכת עם הקמת המנהלות העירוניות, אבל אני בהחלט חושב שחייבות להיות בתוך הגופים האלו דמויות מעולם הפרקטיקה, שחוו כמה פרויקטים גם בתכנון וגם בביצוע. רק כאשר המדינה תתערב בצורה עמוקה יותר, תתווה דרך שבה כל נושא הקידום הסטטוטורי יהיה אחיד, נטול אינטרסים ובעל הליך בירוקרטי קצר יותר, נוכל לומר שההתחדשות העירונית היא פרויקט לאומי.

• עם איזה אתגר התמודדת לאחרונה ואיך צלחת אותו ?

לצד הפיתוח העסקי של מתחמים, החברה מתמחה ברישוי סטטוטורי של פרויקטים בהתחדשות עירונית. האתגר לקדם את ההיתר בתחום הזה הוא עצום, מאחר ויש הכרח להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק מול וועדות הרישוי והעיריות. לצערנו, אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם שינויי מדיניות, הנחיות מרחביות, תכניות מתאר ותכניות אב שכונתיות וכן החלטות אד הוק של ראשי עיריות. אני תמיד אומר בחיוך, שיש לא מעט ספסלים שהשם שלי חרוט עליהם בהמתנה למהנדסי הרישוי לצורך קידום הפרויקטים.

אחד האתגרים שלאחרונה התמודדנו איתם הוא היתר שקודם נגד כל הסיכויים. בסוף אפריל 2018, בשעת ערב מאוחרת, התקשר אליי יזם וביקש שנקדם עבורו היתר בניה ברמת גן. התברר שתוקף החלטת הוועדה היה אמור לפוג בספטמבר 2018 – קצת יותר מארבעה חודשי עבודה ברוטו. אם לא דיי בכך, התכנית לא הייתה מתואמת בין המתכננים ולא היה באמתחתו של היזם אף אישור. לוח הזמנים היה לרעתנו. כשסופרים את הזמן אחורנית, חודש ספטמבר תמיד עמוס בחגי תשרי, אוגוסט שבא לפניו עמוס בחופשים ופגרת העירייה, מה שהשאיר 3 חודשים "בלתי אפשריים" לתיאום התכנית והשלמת כל האישורים בהתאם להחלטת הוועדה. בנחישות ושיתוף פעולה מדהים, הצלחנו ועמדנו ביעד,  הוצאנו היתר בניה! התובנות מאוד ברורות, אני מאוהב בעבודה שלי, ומחכה בהתרגשות לטקס ההריסה לקראת בניית בניין מקסים.