אני סך הכשלונות שלי ולכן אני כזו מדהימה

עדה כרמי היא ההשראה הגדולה ביותר שלה, היא מאמינה שהאקדמיה פשטה את הרגל והשכונות בישראל נראות לה כמו מזבלה- ראיון אישי עם מעצבת הפנים יוצאת הדופן ברברה ברזין

כך מתחילה את הראיון ברברה ברזין, דמות מוכרת וידועה בעולם העיצוב, ששמה הולך לפניה ולא בכדי. היא נחשבת לחריגה בנוף העיצוב הישראלי, מתנסחת בלשון מושחזת ומתעבת כל מה שמריח מפוליטיקלי קורקט. הרזומה המקצועי העשיר שלה טומן בחובו עיצוב פנים לאלפי דירות, ובית ספר פרטי המכשיר מאות מעצבים מדי שנה, בשיטת האומן והשוליה, הפעיל מאז 1998.

ברברה ברזין, צילום גיא הכט

ברזין, מעצבת פנים המתמחה בעיצוב ובתכנון מגורים ומייסדת הסטודיו להכשרת מעצבי פנים, החלה את דרכה בעולם העיצוב בשנת 1984 לאחר סיום לימודי פנים בבית ספר הפרטי "הסדנא", שם גם סיימה כבוגרת הראשונה והמצטיינת. לאחר סיום הלימודים יצאה לשוק העבודה, מצוידת בתיק עבודות מכובד ומלאה באמביציה, אך במהרה טפחה המציאות על פניה, כאשר אותה שאלה נודעת לשמצה אשר כל בוגר אקדמיה חרד ממנה, "יש לך ניסיון?" עלתה שוב ושוב.

"ואז זה היכה בי" היא אומרת "למדתי כ"כ הרבה שנים, טרחתי ועבדתי לילות כימים, אבא שלי שילם הון עתק לבית ספר פרטי, וכשסיימתי סוף סוף והגעתי לראיונות עבודה, הסתכלו עלי בבוז והראו לי את הדלת. זה הרגע בו הבנתי שיש תקלה בסיסטמה. הרגשתי מרומה ומתוסכלת, חשתי שהונו אותי. אבא שלי עבד כל כך קשה רק כדי שהבת שלו תלמד ותצא עם מקצוע ביד, ועכשיו אני מגלה שכל העבודה הקשה, הזמן והכסף, בעצם שווים כקליפת השום כיוון שאין לי את הניסיון הנדרש. לכן אני תמיד אומרת, שבית הספר שלי הוקם לא מתוך אידיאולוגיה, הוא קודם כל הוקם מתוך כעס, אכזבה על השיטה האקדמית, שלא מספקת מענה ראוי לבוגרים שנפלטים לשוק העבודה. היום אני לא מתביישת להגיד- מי שרוצה לרכוש מקצוע, לא צריך ללמוד באוניברסיטה. האקדמיה לא מתעסקת במקצוע, היא מרחיבה דעת, מעשירה ומעמיקה, אבל היא לא נותנת מקצוע ביד, וזה גם לא משהו שנכלל באגנ'דה שלה מלכתחילה.

ברברה ברזין במרכז, צילום חיים אפריאט

מי שלא יכול – מלמד

"אני מאמינה גדולה במשפט "מי שיכול עושה, ומי שלא יכול מלמד"" היא אומרת "מי שמלמד באקדמיה, ברוב המקרים לא מכיר את התחום על בוריו, הוא לא בא מתוך השטח ולא חווה את האינטראקציה האמיתית במקצוע. 4 שנים של הכנת מודלים מקרטון ביצוע ולימודי קונספט לא מכינים אותך לעולם האמיתי, צריך להבין את הפרקטיקה ". בדרך לא דרך, או פרוטקציה, כך היא אומרת מבלי להתנצל, היא החלה לעבוד בגיל 19 אצל עדה ורם כרמי "הם המנטורים הגדולים שלי עד היום, דרכם למדתי את המקצוע והם אלו שהבעירו בי את התשוקה אליו. עדה כרמי היא אישה שאני מעריצה את האדמה שהיא דורכת עליה, היא לימדה אותי את השיעור החשוב בחיי, לא לוותר, לא להרפות עד שאני משיגה בדיוק את המטרה שאני רואה לנגד עיני." היא אומרת בעיניים נוצצות.

בוגרת הסטודיו מיכל מטלון, צילום אורית ארנון
בוגרת הסטודיו מיכל מטלון, צילום אורית ארנון
בוגרת הסטודיו הילה פרי, צילום אורית ארנון

פורשת כנפיים – הפרידה מעדה ורם כרמי

לאחר מספר שנים מעשירות תחת חסותם של צמד הענקים, נולדה בתה הראשונה ואז גמלה בליבה החלטה לצאת אל דרך עצמאית. "מיד נכנסתי למערבולת, ונפלתי בכל מהמורה אפשרית" היא מספרת "יצאתי לשוק העבודה, אבל לא ידעתי את הדברים הכי בסיסיים, איך נראה חוזה עבודה, איך לתמחר את העבודה שלי, איך להתלבש לפגישת עבודה ואיך לדבר עם קבלן. כתבתי חוזים קלוקלים, ואיפה שאפשר לטעות- טעיתי. אך היות ולא הייתה לי אפשרות אחרת כי הייתי אם חד הורית, הבנתי שאני צריכה ללכת על זה בכל הכוח, ובסופו של דבר הצלחתי להבקיע את החומה. הקמתי את בית הספר מתוך הבנה עמוקה שלימודי עיצוב פנים לא יכולים להיות משהו שלא מחובר לניסיון אמיתי בפועל. אני מלמדת מקצוע שיש בו סיפוק הגשמה. למקום הזה יש אג'נדה אחת- והיא לספק מקצוע. מי שיוצא מכאן יוצא ונחטף וזה מרחיב את ליבי.

תכנון ועיצוב ברברה ברזין, צילום תומר בלילתי ועומרי אדר
תכנון ועיצוב ברברה ברזין, צילום תומר בלילתי ועומרי אדר
תכנון ועיצוב ברברה ברזין, צילום תומר בלילתי ועומרי אדר

השכונות הישראליות מתוכננות כמו סלאמס

באופן לא מפתיע, ברזין מחזיקה בדעה שאינה משתמעת לשתי פנים, גם כשהיא נשאלת מה דעתה על העיצוב הישראלי. "עם כל ההתייפייפות והחלומות, רוב רובו של עם ישראל מתגורר בדירות ולא בוילות, והצפי לשנת 2050 הוא ש-90% מתושבי העולם יגורו בערים, האורבניות משתלטת, וצריך להבין את זה." היא אומרת. "הדירה הישראלית בד"כ מתוכננת ברשלנות פושעת בחוסר הבנה של צרכי המשפחה של המאה ה-21, וברהבתנות של נובורשים, והחיבורים יוצרים שכונות נוראית וערים מכוערות. אין כאן תרבות נכונה של דיור, אני הולכת בתל אביב ורואה פרויקטים חדשים ושואלת את עצמי, מי הוא זה שתכנן ואישר אותם, ומי הטיפש שרכש. אין חשיבה פרקטית, פונקציונלית, אין הבנה של צרכים, אין מקום לתלות כביסה אז תולים במרפסות, שהופכות מהר מאוד לסוג של מזבלה. אלו פשוט סלאם מתוכננות. לפני 100 שנים ויותר, האדריכלים היו אלו שהרימו את נס המהפכה החברתית באירופה, הם נקראו שם לדגל, מאז, ב-40 השנים האחרונות הם לא נקראים לשום דגל, הם הפכו לפקידים מודרניים. פקידי העירייה, היזמים והקבלנים מנהלים אותם. אדריכל צריך להיות אדם ורסטילי ולדעת לפנות למגוון קהלים. לייצר עיר יפה זה מכלול טוטאלי, לא מספיק לטפח רק שכונה אחת יפה, זו צריכה להיות תפיסה הוליסטית מקיפה.

למרות הביקורת, ברזין שומרת על אופטימיות "אנחנו מדינה צעירה ולכן קשה לנו עדיין לעצב שפה ותרבות של סגנון, מה שמוביל לפזילה החוצה. זה תהליך טבעי של אומה צעירה שלומדת את השפה שלה. הטעם הישראלי הוא מאוד מגוון, סוג של קיבוץ גלויות, בדומה לאופנה ולמטבח הישראלי, וזה גם היופי והעוצמה שלו- רבגוניות ופלוריזם. אנחנו עם של מלקטים שמסתובב הרבה בכל העולם, ואוספים השראות מאמריקה, אירופה, המזרח- סין, יפן וקוריאה. עם זאת יש כאן כמה אדריכלים ומעצבי פנים דגולים, כמו אילן פיבקו, אורלי שרם ועוד רבים וטובים שיושבים היטב בנוף הישראלי ולא מתביישים. הם מחוברים היטב למה שקורה כאן, לחומריות ולתנאים. מציאה של שפה מובהקת היא תהליך, אבל אני מאמינה שאנחנו נגיע לשם, זה רק עניין של זמן."

ליבו הפועם של הסטודיו של ברברה ברזין, צילום גיא הכט

לסיכום, נשאלת ברזין מה היית מייעצת לבוגר אקדמיה טרי. "בית הספר הוא נקודת זינוק ופתיחה לעולם האמיתי" היא אומרת "כל אקדמיה מזניקה את הבוגרים שלה, אבל בפועל הזינוק לא גבוה מספיק, כי הם לא קיבלו מספיק כלים בכדי לעוף רחוק. אני מאמינה שכל אדם שמוכן ללמוד ולהתמסר יכול להצליח. התמדה, חריצות ותשוקה – אלו התכונות שמבדילות בין מעצב טוב למעצב מעולה. ההמלצה שלי למי שמסיים לימודים היא למצוא מנטור או מאסטר שיאמץ אותו לחיקו וילמד אותו את כל סודות המקצוע הלכה למעשה. זו האקדמיה האמיתית".

תכנון ועיצוב ברברה ברזין, צילום תומר בלילתי ועומרי אדר
בוגרת הסטודיו שרון רואש, צילום תמר אלמוג
הצטרף/י לניוזלטר
הצטרף/י לניוזלטר
הירשם/י לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים
את/ה יכול/ה לבטל את ההרשמה בכל עת.
תגובה אחת
  1. יסמין רביד אומר/ת

    ברברה ברזין הינה אשת המקצוע מספר 1 במדינה, הידע שיש לה יקר מפז, הדרישות הבלתי אפשריות שלה הן מה שמייצרות אנשי מקצוע מהשורה הראשונה.
    היא חסרת פשרות ואף תלמידה שלה לעולם לא תעז לעגל פינות כי יש לנו אחריות עצומה ולא אגו שמנהל אותנו.
    ברברה, המאסטרו שלי, לימדה אותי את כל מה שאני יודעת וכך גם נראת העבודה שלי וההתנהלות שלי,
    ללא פשרות, חריצות, התמדה, שלמות ולא קיים פחות ממצוין ומושלם. זו דרך חיים שרק גוברת כל יום ויום במהלך 10 שנים.
    ברברה, את מאסטרו, דוגמא ומופת.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.