האישה הראשונה בתפקיד | ורד סולומון-ממן

יש לי חלום גדול להוביל פרויקטים מחוללי שינוי בכמה שיותר ערים ולסייע בעיקר בפריפריה

1,268

12 שנים של ניסיון בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות ובתפקידה האחרון כאדריכלית העיר של ראשל"צ, הובילו אותה היום לתפקיד הכי משמעותי בעל השפעה מאוד גדולה, מתכננת הראשית של משרד הבינוי והשיכון. היא בעלת חזון, מסתובבת ברחבי הארץ כדי לבחון  ולראות מקרוב רעיונות רבים, לצד עשייה גדולה.

  • כבר מרגש להתחיל את הראיון כאישה הראשונה לתפקיד האדריכלית הראשית של משרד הבינוי… איך ההרגשה?

מזה ששה עשורים מוביל משרד הבינוי והשיכון תנופת תכנון ובינוי בכל רחבי הארץ, מצפון ועד דרום. זוהי מסורת ארוכת שנים של עשייה שעיצבה את המרחב הגיאוגרפי של המדינה, עם הקמתן של ערים ויישובים רבים שאנו זוכים ללוות ולטפח עד היום. אין ספק שלהיות האשה הראשונה בתפקיד כה משמעותי בתחילת העשור השביעי של המדינה זו הרגשה של סיפוק רב ואני גאה שזכיתי בתפקיד ביושר. אפשר לגלות שכאשר שימשתי מהנדסת העיר בית שאן , ליווה אותי משרד הבינוי והשיכון בתחילת דרכי והייתי מגיעה למחוז גליל כדי ללוות את התכניות של השכונות החדשות שתכנן המשרד עבור בית שאן. כשפגשתי את האדריכל הראשי דאז קיוויתי שיום יבוא וגם אני אוכל ללוות מהנדסי ערים צעירים ולסייע להם בקידום התכנון שלהם. הצלחתי להגשים את חלומי זה, כשאני מגיעה היום למחוזות השונים ולמחוז גליל בפרט אני מתרגשת במיוחד, כשתפסתי את מקומו של האדריכל הראשי. אני חייבת לשתף עוד כי לשמחתי הרבה אני פוגשת סביב שולחן התכנון נשים רבות שמובילות את השיח המקצועי, ולא מרגישה היום לבד. מקצוע התכנון הוא מקצוע מרתק ומאתגר, ונוכחותן של נשים רבות שלוקחות חלק בתכנון ועיצוב המרחב הפיסי הוא חשוב ומשמעותי.

  • האדריכלית הראשית של משרד השיכון היא הסמכות התכנונית העליונה במשרד, שאחראית על כלל התכנון המקודם על ידי המשרד  מדובר בתוכניות בהיקפים של עשרות אלפי יחידות דיור. זה הרבה אחריות על הכתפיים… איך הייתה עבורך  ההתחלה? איך זה לעבוד עם שר הבינוי והשיכון? ומה האתגר הגדול שלך?

אכן אחריות כבדה מוטלת על תפקיד  האדריכלית הראשית, רק לחשוב על ההיקפים שהמשרד הזה מוביל על תהליכי התכנון והבניה המורכבים כל כך הדורשים עשרות תיאומים, בדיקות, הובלת צוותי תכנון גדולים וחשיבה על כל פרט ופרט כדי ליצור את סביבות החיים הטובים ביותר שאנו יודעים לתכנן, זה בהחלט טירוף. השנה הראשונה לתפקידי היתה שנה מסחררת באופן חיובי ומאתגר במיוחד. נחשפתי לעשיה בהיקפים אדירים של המשרד כשנדרשתי, ראשית כל, להכיר את כל האתרים והמקומות בהם המשרד פועל. אין ספק שניסיוני ברשויות מקומיות הקלה עלי מאוד את הדרך, בכל הפגישות  המקצועיות והסיורים שקיימתי ברחבי הארץ. הגעתי למקומות שטרם הכרתי קודם והיתה זו הזדמנות אדירה מבחינתי לגלות את המדינה המופלאה שבה אנו חיים. בכל מקום אליו הגעתי קבלתי סקירה מקצועית מאנשי המקום, ראשי רשויות קיבלו את פניי וביקשו  לשמוע את דעתי ועצתי בכל הקשור לקידום התכנון אצלם וגיליתי אנשים עם המון אנרגיה בעיניים, רצון לעשות, לקדם ולדחוף את הערים שלהם וזה פשוט נפלא. איך אפשר שלא לסייע ולהתגייס לטובת מקומות כאלו? במיוחד בפריפריה? זה רומם את רוחי בכל פעם שידעתי שאני תורמת ומסייעת.
לא עשיתי זאת לבד, לצידי עומדים אנשי האגף הבכיר לתכנון שסייעו לי לקלוט מהר את כל המשימות העומדות בפני המשרד ולקבל החלטות באופן שיצעיד את האגף קדימה, ויחד איתם, לכל מקום שהגעתי עומדים לצידי אדריכל או אדריכלית המחוז מטעם המשרד, שנתנו לי את מלוא התמונה והכלים לסייע. אני חייבת לציין אותם כי הם באמת חוד החנית של המשרד בתחום  התכנון:
מיכל אושרוב – אדריכלית מחוז גליל, הוד אבו ליל – אדריכל מחוז חיפה, אילון ברנהרד – אדריכל מחוז ירושלים, טימור מגרלי – אדריכל מחוז מרכז ואירינה נידרמן – אדריכלית מחוז דרום, שעושים ימים כלילות בכדי לקדם את  התכניות הרבות. שיתוף הפעולה והתמיכההמיקצועית ההדדית הובילו לקידומן של עשרות אלפי יח"ד כבר בשנה הראשונה לתפקידי ואני מאוד גאה על כך. לעבוד עם שר הבינוי והשיכון, האלוף במילואים ח"כ  יואב גלנט, זה כבוד גדול מבחינתי.מלבד היותו מוביל דרך ומתווה מדיניות גיליתי אדם שעולם התכנון מעניין אותו וחשוב לו. הוא דוגל בחשיבה תיכנונית רחבה, אסטרטגית וכוללת וזה לא מובן מאליו. האתגר הגדול בתחום התכנון הוא להיות מעודכן ולהטמיע עקרונות ברי קיימא בתכנון העכשווי, כדי לאפשר גם לנו וגם לדורות הבאים מקום ראוי לחיות על פני האדמה. עולם התכנון מתקדם ומשתנה בחשיבה שלו, תפיסות שהיו מקובלות לפני שני עשורים אינן מקובלות עוד והעולם עשה שינוי משמעותי כשהבין שאוכלוסייתו הגדלה באופן משמעותי יתגורר יותר ויותר בערים. מסיבה זו הערים צריכות להיות יעילות, ומאפשרות למגוון גדול של אוכלוסיות לחיות ולחיות טוב. כשאני מסתובבת בין המחוזות ונפגשת עם המתכננים הרבים שלנו אני מחדדת כל הזמן את השאלות: האם חשבנו מספיק על העתיד? האם יצרנו  סביבה שמאפשרת הזדמנויות קרוב לבית?של תעסוקה, מסחר מוסדות ציבור? כך שגם אוכלוסיות שאינן מסוגלות להשתמש ברכב פרטי תוכלנה לספק את כל צורכיהן, ילדים, נוער, גיל שלישי? האם חשבנו על עצמנו בעוד 20-30 שנה כשנהיה אנחנו בני 70 ? אני מאמינה גדולה בקשרי עבודה בינאישיים ולכן ההגעה האישית שלי לכל מקום ומקום והמגע הישיר עם צוותי התכנון בכל הארץ היא הכרחית מבחינתי. לא קל להסתובב כל יום במקום אחר בארץ אך אם אני רוצה להשפיע ולהטמיע עקרונות שחשובים לי אני צריכה שיישמעו אותי ושיתקיים שיח אנושי. לא במיילים, לא בהנחיות מרחוק אלא בדיונים ישירים חופשיים ומיקצועיים בהם צוותי התכנון חושבים ביחד האם התכנית נותנת מה שצריך לתת. זו הדרך בה אני מאמינה. זו הסיבה שאני גם מקפידה לקיים פגישות עבודה רבות עם גופים שונים, ממשלתיים ציבוריים ופרטיים כדי לקיים חיבורים, חשיבה משותפת ולשתף בהתלבטויות תכנוניות. כך למשל אני מקיימת פגישות בין אגף בכיר לתכנון עם נציגי הגופים הירוקים – החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והגנת הסביבה. השיחות המשותפות מאפשרות להחליף ידע ולהתייעץ בנוגע למגמות פיתוח, היכן וכמה.

  • את באה עם ניסיון מאוד עשיר וידע עצום, אדריכלית ומתכננת ערים, מצטיינת טכניון ללימודי אדריכלות, מהנדסת עיר בבית שאן, מנהלת מחלקת בנייה ציבורית בעיריית רעננה, אדריכלית העיר של ראשון לציון ובטח עוד לא מעט דברים. ניסיון גדול בעיריות זה רווח גדול, זה תורם לך בתפקיד הנוכחי? במה?

הניסיון שהגעתי עמו למשרד בעבודתי ברשויות מקומיות הוא ללא ספק יתרון גדול מאוד. המשרד תמיד פעל ועבד עם רשויות מקומיות, מעת הקמתן ועד לאיכלוסן תוך ליווי שלהן בכל השלבים. לא בכדי נקרא המשרד בינוי ושיכון, זה מה שכל כך מיוחד בו. הוא בא במגע עם ציבור הדיירים, הן במסגרת הדיור הציבורי והן במסגרת תכנית 'מחיר למשתכן' ותכניות נוספות. היכרותי העמוקה עם עבודת הרשות המקומית, המבנה הארגוני שלה, מערכת היחסים הפנימית של ראש הרשות עם המועצה שלו וכמובן עם התושבים, שבחרו בו , זה משהו שבאמת צריך להכיר מבפנים. כשאני נפגשת עם ראשי ערים אני יודעת מה מציק להם ומה מניע אותם, אני חושבת כמו מהנדסת העיר שלהם ולכן גם קל לי להגיד להם מה כדאי או לא כדאי לעשות. רוב ראשי הערים שפגשתי מעריכים מאוד ידע וניסיון מאחרים, ולכן כשאני משתפת ראש עיר ואומרת לו שמניסיוני הקודם נגרם הפסד לעיר וכדאי היה להימנע מכך בד"כ מקשיבים.

לפעמים זה נשמע אולי קצת פטרוני, אבל דווקא כשאני משתמשת בדוגמאות שלא צלחו, זה המידע שמעניין יותר מכל ראש רשות והוא רוצה לשמוע על אלטרנטיבות אחרות. כנ"ל לגבי מהנדסי ערים, שמגיעים לפגישות הליווי של התכניות שלהם המקודמות במחוזות של משרד הבינוי והשיכון. כשצוותי התכנון מציגים את התכניות ואנחנו מעירים להם כיצד לשפר את התכנית אני תמיד משלבת ידע מניסיוני הקודם, וזה תורם לדיון המקצועי ומהנדסי הערים אוהבים לקבל עצות ודעות נוספות. מי לא אוהב שאומרים לו ממה כדאי להיזהר או להימנע?

  • נכנסת לתפקיד מאוד מאתגר ועוד כאישה הראשונה, מהם המטרות שלך במסגרת תפקידך?

בכניסתי לתפקיד הצבתי לעצמי מספר מטרות – ראשית, החלטתי שאני נותנת לאדריכלי המחוזות את העדיפות העליונה ולכן אני והאגף שלי תמיד נמצאים שם בשבילם. אני מנסה בכל דרך להקל עליהם (קצת כמו אמא) בכך שאני דואגת לתקציבים הדרושים לקידום תכניות, דואגת שמשימותיהם יקבלו עדיפות אצל מנכל המשרד ויקודמו, דואגת לייצג את המחוזות במוסדות התכנון הארציים: מועצה ארצית לתכנון ובניה, ולנת"ע, ועדה לתשתיות לאומיות וכו'. מטרה שנייה, לקדם במטה חשיבה מחקרית על נושאים רוחביים שיעניינו לא רק את אנשי משרד הבינוי והשיכון אלא גם את עולם התכנון בכלל.

זה ידוע שמשרד הבינוי והשיכון היה מפרסם מעת לעת תדריכי תכנון על נושאים שונים כמו פיתוח רחובות, כיצד לתכנן מוסדות ציבור, פרוגרמות וצפיפיות שהתבססו על ידע וניסיון שנצבר במשך השנים. את זה אני מעוניינת להמשיך, לכתוב ולפרסם ידע מצטבר. מטרה נוספת וחשובה שהצבתי לעצמי היא לאפשר למשרד הבינוי והשיכון להיות שוב מוביל בתכנון פורץ דרך. עם השנים קמו גופים ציבוריים ופרטיים שתפסו קצת את מקומו של המשרד, שפרץ דרכים משך שנים. אני מעוניינת להחזיר עטרה ליושנה ולהוביל פרויקטים ניסיוניים שניתן יהיה ללמוד מהם למשל לנסות תכנון איזורי ששונה מהתכנון הנהוג היום במדינה, לנסות שיטות בניה חדשות או לייצר סביבות שונות במראה מהסביבות שאנחנו מכירים. להשתמש בחומרים חדשים או טכנולוגיות חדשות. זה לא פשוט עם כל מנגנוני התקינה והבקרה אבל די לי ביצירת מספר דוגמאות בולטות שיוכלו לבחון אותן על פני השנים וללמוד מהן משהו.

אם יש פרויקט שאני גאה בו, שפרץ את גבולות החשיבה הרגילים ושהיתה לי הזכות להוביל אותו יחד עם אדריכל מחוז ירושלים, שיזם אותו, הוא פרויקט תכנית האב לנפת אשקלון.

  • המדינה כבר בת 70 … מה הפיתרון לתחום הדיור שהיית מאחלת לישראל?

אם יש פרויקט שאני גאה בו, שפרץ את גבולות החשיבה הרגילים ושהיתה לי הזכות להוביל אותו יחד עם אדריכל מחוז ירושלים, שיזם אותו , הוא פרויקט תכנית האב לנפת אשקלון. זוהי תכנית ראשונה מסוגה בארץ – תכנית איזורית – שלקחה איזור שלם עם 18 רשויות מקומיות, 6 ערים, 3 מועצות מקומיות ו- 6 מועצות איזוריות ותיכננו אותו ללא התחשבות בגבולות מוניציפאליים.

תכנון ללא גבולות איפשר לי ולצוות המתכננים להסתכל על הפוטנציאל האמיתי של האזור, להצביע על כיווני הפיתוח והתחבורה הציבורית הרצויים לפני שהוא הופך לעמוס ומפותח, כמו שקרה לגוש דן המתפוצץ. תכנון שמשרטט את התשתיות הציבוריות שייתמכו בו ויאפשרו למיליון  וחצי תושבים שיחיו בו בעתיד לחיות באיכותחיים הרבה יותר טובה ויעילה, כי תהיה בו רשת תחבורתית ציבורית מעולה, והתעסוקה תהיה משורתת על ידו, והערים והישובים שבו ייהנו מפיתוח שחשבו עליו מראש ולא פיתוח שנוצר מכוחות השוק בלבד. המדינה הבינה שעליה להשקיע בתשתיות הציבוריות קודם לפיתוח ואני תקווה שנפת אשקלון תהיה דוגמה ומודל לחיקוי. כיום, מחוזות נוספים מעוניינים לקדם את המודל הזה שפיתחנו בנפת אשקלון, ואני גאה לספר שגם משרד התחבורה ומנהל התכנון שותפים מלאים לתכנון הזה.

  • חסמים ובירוקרטיה אחד הדברים היותר מאתגרים של המדינה, מהזווית המקצועית שלך איך ניתן אם בכלל לפתור זאת כדי שפרויקטים יצלחו בצורה מהירה יותר?

זה נכון שהמערכות הציבוריות עתירות בבירוקרטיה המקשה ומאריכה את משך תהליכי האישור של פרויקטים אך אני חושבת שחל שיפור בשנים האחרונות כשבמנהל התכנון שיכללו ושיפרו את מערכות הרישוי הזמין ומערכת המבא"ת האחראית על תכניות בנין העיר.

יש עדין הרבה מקום לשיפור ולהתייעלות אבל אני גם מאמינה שתכנון הוא לא 'אינסטנט' ולעתים דווקא תהליכי התכנון המאפשרים התייחסות של גופים רבים בעלי מומחיות וידע שונים דווקא תורמים להשבחת התכניות. משך זמן ראוי לאישורה של תכנית צריך לנוע לדעתי בין שנה וחצי לשנתיים ולא יותר מכך. ברגע שהתהליך מתארך אני מסכימה שיש בעיה. היתרי בניה צריכים להיות מהירים הרבה יותר במידה והם תואמים את תכניות בנין הערים והנחיות מהנדסי הערים.

אני יכולה להעיד כי שיתוף הפעולה שהתחזק בשנים האחרונות במיוחד בין מנהל התכנון למשרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל שיפרו וקיצרו את התהליכים, תוסיף לזה את התכנית האסטרטגית לדיור שקבינט הדיור אישר ותכנית העבודה המשותפת לגופים הללו ואני תקווה שאנחנו במסלול שילך ויישתפר עוד יותר.

  • אדריכלים צעירים בראשית דרכם , מה הטיפ הכי גדול שלך עבורם?

העצה שלי למתכננים ואדריכלים צעירים בתחילת דרכם היא להגיע לערים בפריפריה, להתחיל שם, כי אלו מקומות מדהימים ביופיים ובעלי פוטנציאל עצום לפיתוח. שם גם אני התחלתי, בבית שאן הרחוקה, שלא הכרתי קודם. למדתי המון על האנשים החמים וההיסטוריה של העיר והיה לי כר מדהים להתפתחות אישית ומקצועית. תמיד אני אומרת שבית שאן היתה לי בית ספר יסודי ומשם יצאתי אל העולם הציבורי. האתגרים הכי גדולים נמצאים בפריפריה ולכן כוחות צעירים ורעננים חשוב שיגיעו למקומות הללו. לא לפחד לעשות ולא לפחד לטעות, מי שפועל מתוך אמונה שהוא תורם לאחרים מעצים את עצמו, את אופקיו ויכולותיו. הכי חשוב לשמור על הברק בעיניים.

  • נבחרת ל- 7 נשים עם הרבה צבע ולא סתם… בטוח יש כמה דברים שאת יכולה לטפוח על השכם ולהגיד "כל הכבוד ורד" תוכלי למנות אותם?

12 וחצי שנים ברשויות מקומיות כשאני מתמסרת לכל מקום שבו עבדתי, אם זה בית שאן ואחר כך רעננה וכמובן ראשון לציון ששהיתי בה בשש השנים האחרונות זה משהו שאני בהחלט גאה בו מאוד.
הרגשתי שייכת לערים הללו ופעלתי בתחומי התכנון והפיתוח לטובתן ובשבילן.
ראיתי מוסדות ציבור קמים מול עיני ונפתחים לטובת הקהל הרחב, ילדים, מבוגרים, נוער וטף, זו הרגשה אדירה. סייעתי לקידומן של תכניות בהיקפים עצומים שתרמו לעיצוב המרחב הציבורי וידעתי תמיד לשלב בין התחדשות עצמית מיקצועית, כשהעשרתי את הידע האישי שלי בסיורים וכנסים מיקצועיים בחול ובארץ, ודאגתי תמיד לחזור, לשתף ולהעשיר את האנשים שעבדו איתי. זכיתי להרגיש ולקבל את הפידבק וההערכה מהממונים עלי כמו מהציבור הרחב אותו שירתתי ומהעובדים שניהלתי, זה סיפוק אדיר ועל כך אני מודה לאל כל יום.

  • בטוח יש אדריכל/ית מעורר השראה עבורך, מיהו?

לפני שנתיים הגיעה לארץ האדריכלית ההודית שימול ג'ברי קאדרי שהגיעה להשתתף בכנס האדריכלות הבינלאומי התשיעי של עמותת האדריכלים במסגרת פסטיבל אשה. זה אחד הכנסים שאני מקפידה ללכת אליהם כיוון שהוא נותן במה לנשים אדריכליות שמגיעות מכל העולם, והבמה הזו כאשה וכאדריכלית חשובה לי.
במשך כמעט שעתיים הציגה קאדרי את עבודותיה המיוחדות, שבלטו בעדינות מופלאה ובמגע יד נשי וייחודי רק לה, כשהיא מקפידה תמיד להכניס לעבודותיה את המקומי ולאו דווקא האוניברסלי.
היה לי הכבוד אחר כך לפגוש אותה גם פנים אל פנים בארוחת הערב שנערכה לכבודה ולכבוד האורחות הנוספות שהגיעו מברזיל וסין וגיליתי אשה שנותנת המון כבוד למסורת אבל מאוד מאוד מודרנית בחשיבתה, מעסיקה נשים רבות נוספות במשרדה ולא מתפשרת על איכות אדריכלית מאוד גבוהה. היא סיפרה שלא הסכימה ליזם לשכפל את עבודתה לרשת מלונות ודרשה שהמלון שתיכננה עבורו יהיה אחד ויחיד מסוגו.

הכוח והאלגנטיות שהקרינה הרשימו אותי ונתנו לי השראה שגם בשקט ועדינות אפשר להשפיע בעולם שהוא כל כך אינטנסיבי וכוחני. היתה לי גם הזדמנות נהדרת להיפגש עם כמה אדריכלים מעוררי השראה, כזהו למשל הוא אדריכל איאן בידר, ממשרד IMP הניו יורקי המפורסם, אדריכל אמריקאי יהודי חרדי שגם הוא השפיע עלי מאוד בנוכחותו העדינה אך האסרטיבית וגם האדריכל סעדיה מנדל ז"ל, שהשפיע עלי מאוד בשנותיי הראשונות כסטודנטית בטכניון, כמי שחקרה את נושא השימור ההיסטורי, שנותן כבוד לעבר.

הצטרף/י לניוזלטר
הצטרף/י לניוזלטר
הירשם/י לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים
את/ה יכול/ה לבטל את ההרשמה בכל עת.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.