נעים להכיר | עו״ד עמנואל ויזר

מדינת ישראל הגיעה להישגים מדהימים ונמנית כיום על המדינות המתקדמות בעולם. אין ספק שליכולת האילתור וליזמות יש יתרונות גדולים ותוצאות חיוביות.

מדינת ישראל הגיעה להישגים מדהימים ונמנית כיום על המדינות המתקדמות בעולם. אין ספק שליכולת האילתור וליזמות יש יתרונות גדולים ותוצאות חיוביות.
546

עו"ד עמנואל ויזר, 58 , נשוי + 4, ב- 18 השנים האחרונות עובד כעו"ד בתחומי המקרקעין והמשפט האזרחי–מסחרי, יליד תל אביב שעבר לפני חמש שנים לגוש עציון ומחזיק משרדים בתל אביב ובירושלים. לפני שהחל בעיסוקו כעורך דין, מילא שורה של תפקידי ניהול בחברות תעשייתיות ומסחריות וכן כיהן כמנכ"ל המועצה המקומית – תעשייתית רמת חובב.

  • אתה עו"ד בעל ותק של 17 שנים, מכהן כסגן יו"ר בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל וכבורר מטעם הלשכה בסכסוכים מסחריים. כמו כן, את לשכת עורכי הדין בכנסת ובבית המשפט העליון בנושאים כגון הגנת הצרכן ואיכות הסביבה, זה הרבה ניסיון, איך הכל התחיל?

בעבר הרחוק, חייתי את חיי כאזרח לא מודאג וסמכתי על מערכות השלטון שיטפלו בכל מה שצריך טיפול. במהלך כהונתי ברמת חובב למדתי להכיר מחד את ההיקף והחשיבות של תחום איכות הסביבה ומאידך את הליקויים שבפעילות המערכות השלטוניות לא רק בתחום איכות הסביבה אלא גם בתחומים אזרחיים כגון תחום התכנון והבניה ותחום הגנת הצרכן. בעקבות כך הצטרפתי לועדת איכות הסביבה של לשכת עורכי הדין, שמעורבת בהליכי חקיקה ומספקת מידע לעורכי הדין ולציבור הרחב. כשסיימתי את תפקידי ברמת חובב, הגברתי את פעילותי בלשכת עורכי הדין והתחלתי לעסוק בנושאים חברתיים נוספים – ביניהם הגנת הצרכן. מאז שנת 2002, ולמעט הפסקה של קדנציה אחת, אני מכהן כיו"ר ועדת איכות הסביבה של לשכת עורכי הדין ובמשך מספר שנים כיהנתי גם כראש תחום חברה וסביבה שאיגד בתוכו מספר ועדות של הלשכה. במסגרת זו זכיתי לקחת חלק בהליכי חקיקה רבים ולהשפיע על תכנם של חוקים חשובים, כמו למשל חוק תובענות ייצוגיות וחוק אויר נקי. כחלק מפעילותי בלשכת עורכי הדין, התבקשתי גם לייצג את הלשכה בבית המשפט העליון והופנו אלי תיקי בוררות.

  • אתה מתמחה בתחומים שונים מהתחדשות עירונית ועד קיבוצים ומושבים, מה יותר מאתגר אותך?

למרות שנראה שמדובר בתחומים שונים לחלוטין, למעשה יש הרבה מן המשותף בין נושא ההתחדשות העירונית ובין תחום הקיבוצים והמושבים. בשני התחומים נדרש טיפול בשני מישורים – האחד הוא בין הפרט לקבוצה אליה הוא משתייך (בתחום ההתחדשות העירונית יהיה מדובר בבעל דירה מול שאר בעלי הדירות בבית המשותף ובתחום הקיבוצים והמושבים המדובר בחבר מול האגודה) והשני הוא בין הקבוצה וגורמי חוץ (בתחום ההתחדשות העירונית – דיירי הבית המשותף מול שכניהם לרחוב, מול ועדות התכנון ומול היזמים, ובתחום הקיבוצים והמושבים – האגודה מול הרשות המקומית, מול רמ"י או החטיבה להתיישבות ומול הספקים). כמו כן, גם בתחום ההתחדשות העירונית וגם בתחום הקיבוצים והמושבים מעורב רכוש כללי – בין אם מדובר ברכוש המשותף בבית המשותף ובין אם ברכוש האגודה. המפתח להצלחה בשני התחומים היא פעילות תוך שקיפות מוחלטת שמטרתה להביא את הצדדים להתגבר על החשדנות ועל משקעים שנוצרו במשך השנים, כדי שכולם יצאו נשכרים. ואחרי הכל, אם אני צריך לבחור רק אחד מהשניים, נראה לי שתחום המושבים והקיבוצים הוא המאתגר מבין השניים, משום שמגוון הנושאים בו גדול יותר וכולל גם את התחום המסחרי שבו אני עוסק.

  • יש לך מקרה מיוחד שתרצה לשתף את הקוראים?

לאו דווקא מקרה מיוחד, אלא יותר נושא מיוחד שאני מתבקש לטפל בו לא מעט. המדובר ב"חברות גוש חלקה". אלו חברות שהוקמו בד"כ בשנות החמישים של המאה הקודמת לצורך הימנעות מתשלום מס. רכושן היחידי של חברות אלו הוא בית דירות ואין להן כל פעילות עסקית. שם החברה כלל פעמים רבות את הגוש והחלקה עליה הוקם הבניין ומכאן הכינוי לחברות אלו: חברות גוש-חלקה. כשאדם רצה לרכוש דירה בבניין כזה, הוא לא קנה את הדירה אלא מניות בחברה והחברה החכירה לו לתקופות ארוכות את הדירה בה היה מעוניין. במצב כזה חוכרי הדירות הם גם בעלי החברה ומבחינה מעשית לא היה הבדל ממשי בין מצב כזה לבין בעלות ישירה בדירה. הבעייה היא שמרבית הקונים לא הבינו את משמעות התהליך ולא איבחנו בין חכירה מגוף גדול כגון מנהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י) לבין חכירה מחברה. במהלך השנים, זכויות החכירה נמכרו – אך לא המניות שהיו אמורות להתלוות אליהן. כך, הדירות עברו מיד ליד ואילו הבעלות במניות – ולפיכך גם הבעלות בבניין – הלכה והתפזרה בין יורשי הבעלים המקוריים. יתרה מכך – במרבית המקרים ניהול החברות נזנח ולא התקבלו החלטות מסודרות. בחלק גדול מהמקרים גם לא שולמו אגרות רשם החברות והחברות נמחקו מהמרשם. והנה, מגיע שלב שבו רוצים לבצע פרוייקט תמ"א 38 או פרוייקט יזמי אחר. לצורך כך יש צורך בהסכמת בעלי המקרקעין, שהיא אותה חברת גוש- חלקה, אבל לפעמים קשה מאד לאתר את הדירקטורים ולפעמים החברה בכלל נמחקה. זה השלב שבו דיירים נלהבים מדי או יזמים חסרי נסיון נופלים בפח, ומרשים לעצמם לקבל החלטות ולחתום בשם החברה, כי ממילא "זה לא מעניין אף אחד". וכאן הטעות הגדולה. לא רק שמדובר בפעולה לא חוקית, אלא שפעולה כזו נותנת נשק יעיל מאד בידי המתנגדים לפרוייקט ומאפשרת להם לעצור אותו ללא כל קושי. לכן, חשוב מאד שלא לנסות ולקצר הליכים אלא לפעול בצורה מסודרת, שלב אחרי שלב, ולקבל את כל ההחלטות הנכונות. במקרים כאלו, הדרך הקצרה היא דווקא זו שנראית ארוכה.

  • מגזין הבלוק חוגג 70 שנה למדינה, מה תרצה לאחל לה?

עם ישראל נמנה על העמים העתיקים ביותר, אבל מדינת ישראל היא מדינה צעירה. השוואה עם תרבויות ומדינות אחרות מראה שהן פועלות בצורה מסודרת ותוך תכנון מוקדם, בעוד מדינת ישראל מתאפיינת באילתורים ובהיותה "מדינת סטארט אפ". מדינת ישראל הגיעה להישגים מדהימים ונמנית כיום על המדינות המתקדמות בעולם. אין ספק שליכולת האילתור וליזמות יש יתרונות גדולים ותוצאות חיוביות. עם זאת, גם לתכנון ארוך הטווח ולחשיבה המסודרת יתרונות משלהם. אני מאחל שנדע לשלב בין יישוב הדעת של עם עתיק לבין החדשנות של מדינה צעירה, בין יזמות ואילתורים ובין תכנון ותהליכים מסודרים. שילוב כזה, בין היכולת לחדש והיכולת להפיק את המיטב מהקיים, יבטיח את המשך שגשוגה של המדינה!

הצטרף/י לניוזלטר
הצטרף/י לניוזלטר
הירשם/י לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים
את/ה יכול/ה לבטל את ההרשמה בכל עת.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.