גם הגורן וגם היקב

עו"ד עמית יפרח היועמ"ש ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים

עו"ד עמית יפרח היועמ"ש ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים
1,954

מושבניקים, שימו לב: מעתה בחלקה החקלאית שלכם תתאפשר הקמת יקב או חוות רכיבה מבלי לעבור שבעת מדורי גיהנום. עו"ד עמית יפרח על ההחלטה החשובה של רמ"י, שמסדירה את מעמדם של המבנים הלא חקלאיים.

החלטה 1316 של רשות מקרקעי ישראל הינה החלטה המאפשרת למושבניקים להקים בנחלתם מבנה לפעילות שאינה בהכרח חקלאית (פל"ח). המדובר במבנים המשמשים פעילויות שהן תומכות חקלאות, כגון חוות רכיבה טיפולית או בית בד לייצור שמן, או אפילו מרכז לפעילות תיירותית, מתוך מטרה להגדיל את יעילות השימוש בקרקע ולפתוח את המשק לתיירות כפרית מבורכת. מגמה זו, הצוברת תאוצה במרבית המדינות המפותחות והופכת את המרחב הכפרי למגוון יותר ורב-תפקודי, משקפת את השינוי באופי החקלאות, בתעסוקה ובהכנסה של תושבי הכפר. מרבית היוזמות קטנות יחסית, הן במספר העובדים והן בשטחן, אך תרומתן לפיתוח המקומי והאזורי ולחוסן הקהילתי היא משמעותית ביותר.

ההחלטה מכירה בשלושה סוגי מבנים, שישמשו כנלווים לחקלאות או כשלב בתהליך העיבוד של התוצרת החקלאית. הסוג הראשון הוא מבנים לגידול בעלי חיים שלא למטרת מאכל, כגון חוות רכיבה טיפולית, שירותי טיפול ואחסנת בעלי חיים וכו'. הסוג השני הוא מבנים לעיבוד ראשוני של התוצרת, כגון בית בד, יקב, מגבנה, בתי מלאכה לייצור קוסמטיקה מצמחי תבלין וכו'. הסוג השלישי הוא מבנים לפעילות תיירותית וחינוכית, השואבים מהמורשת החקלאית וההתיישבותית של המושב.

אכן, מבנים כאלה כבר פועלים במושבים ברחבי הארץ, אולם החידוש העיקרי בהחלטה הוא האישור שניתן לבעל הנחלה למקם את המבנה בכל חלקה א', שהיא כל השטח הרציף שנמצא מאחורי בית המגורים ולא רק בשטח המגורים, כפי שהיה עד כה. בין היתר מדובר גם על הקמת חנות לממכר התוצרת החקלאית של בעל הנחלה. בכך יתאפשר לרבים להגדיל את הפעילות המכניסה שלהם ללא מגבלת מקום. השימוש במבנים, אגב, לא ניתן להעברה או להשכרה. הקמת המבנה אינה מצריכה שינוי יעוד של הקרקע הלא חקלאית: חלקו ייחשב כשטח חקלאי וחלקו ייחשב כפעילות לא-חקלאית. בכך תיחסכנה לבעל הנחלה העלויות הכבדות והבירוקרטיה הרבה שהיו מנת חלקו עד עתה בהקמתם של מבנים תומכי חקלאות. שטח המבנה לתעסוקה לא-חקלאית לא יעלה על 500 מ"ר ועל מנת להסדירו מבחינה קניינית יהיה על המושבניק  לשלם רק על השטח שמוגדר כלא-חקלאי. על תשלומים אלו יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית. הסיבות להחלטה טמונות בקושי המתגבר בשנים האחרונות להתפרנס אך ורק מהנחלה החקלאית, מה שהציף את הצורך בפעילויות כלכליות משלימות, בעלות צביון תומך חקלאות או תלוי חקלאות, שיאפשרו לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד. ההחלטה גם נותנת מענה לבעלי הנחלות שהקימו פעילויות כאלה במשקם ונותרו ללא מסלול המסדיר את מצבם.

חשוב לציין, ששימושים אלה אינם נחשבים לפעילות לא-חקלאית תעשייתית, ועל כן אינם מצריכים שינוי יעוד של הקרקע הלא חקלאית. חלקם אף מהווים שלב בתהליך העיבוד של התוצרת החקלאית. בעלי נחלות, המעוניינים להקים שימושים תומכי חקלאות בנחלתם, יכולים להתחיל בתכנונם ובהקמתם גם בחלקות א' שלהם, התחנה הראשונה הינה המחוז הרלבנטי במשרד החקלאות, שאישורו לגבי העיבוד הראשוני של התוצרת החקלאית ושעיקר הייצור הינו מהנחלה עצמה, הוא תנאי הכרחי לאישור המינהל להקמת המבנה.

הצטרף/י לניוזלטר
הצטרף/י לניוזלטר
הירשם/י לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים
את/ה יכול/ה לבטל את ההרשמה בכל עת.
תגובה אחת
  1. עו"ד אריאל שי אומר/ת

    האם זה מדוייק? כל מילה ומשפט בכתבה? באם כן זאת בשורה חיובית שלא שמענו עליה מספיק באגודות השיתופיות.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.