עצמאות 2021- אבולוציה של מוצרים שמגדירים את הבית הישראלי
בעשורים האחרונים, ובפרט במהלך שנת הקורונה, עיצוב הבית הפך לחלק חשוב ובלתי נפרד מההוויה הישראלית. על אף שקשה עדיין להצביע על קו אחד המקשר ומגדיר את הסגנון הישראלי, כמעט בכל בית לאורכה ורוחבה של הארץ נוכל למצוא פריטים וחפצים שמזוהים עמנו הישראלים, כאלה שעברו במהלך השנים אבולוציה של ממש והפכו מאלמנטים פרקטיים לחלק בלתי נפרד מתפיסת העיצוב העכשווית.
גם שנה של קיפאון כלל עולמי לא העיבה על הצלחתם של יוצרים ישראלים מתחומים שונים. יעידו על כך שלל כתבות שפורסמו בפלטפורמות בינלאומיות נחשבות וסקרו את הלך הרוח המקומי בהיבטים של בניה, עיצוב פנים וסגנון ישראלי. ניכר שעברו מים רבים בנהרות ונחלי ישראל מאז הבתים שלנו התבססו בעיקר על ממד פונקציונלי ותו לא. הבית הישראלי מודל 2021 מורכב מחללים מנומקים היטב שעוצבו בקפידה, בית שמושפע מתמות אדריכליות ועיצוביות בינלאומיות שעדיין מצליח להגדיר את הטמפרמנט הישראלי ונותר נאמן לתרבות ולאקלים הים תיכוני.
ממש כמונו גם הבתים עברו אבולוציה של ממש ויחד עם זאת, אם נתעמק נראה שנותרו בהם לא מעט פיצ'רים שמלווים אותנו כבר עשרות שנים ועם זאת עברו טרנספורמציה על מנת שישתלבו בהרמוניה בבית העכשווי.
מדובר בפריטים שנתפסים עבור מרביתנו כטריוויאליים, אך בפועל קשה לדמיין את הבית הישראלי מתפקד בלעדיהם. כך למשל המאוורר שהפך ברבות השנים לפריט חובה בעונות החמות: "אומנם מדובר בהמצאה אמריקאית, ולא ישראלית, אך המאווררים הפכו גם כאן בישראל לנכס צאן ברזל וסביר מאוד שבלעדיהם, השהיה בבית המהביל במהלך הקיצים היתה הרבה פחות נעימה ונסבלת", כך לדברי מעצבת הפנים אודליה ברזילי. "מדובר בתחום שעבר שינויים ותמורות מאז תחילת המאה ה-20 , אז יוצר המאוורר החשמלי האישי הראשון. לישראל הם הגיעו עשרות שנים אחרי, ובמהלך שנות ה-60 ועד לשנות ה-80 של המאה הקודמת הם ביססו את מעמדם כפריט חובה, זאת למרות שנתנו מענה מאוד נקודתי, תפסו נפח נכבד בחלל החדר והיו די רועשים ופחות נעימים לעין. במהלך שנות ה-90 התחולל מהפך- המזגנים תפסו את מקומם של המאווררים. הם אמנם לא נעלמו מהעין אך היקף השימוש בהם פחת. בשנים האחרונות הם שבים וזוכים לעדנה מחודשת מהרבה סיבות, מהחשובות שבהן היא צריכת החשמל הפחותה של המאווררים ביחס למזגנים והעובדה שרבים מאיתנו מעדיפים בריזה נעימה, מלטפת ומאוזנת על פני הקור המקפיא שמייצר המזגן. יתרה מכך, המאווררים הפכו מפריט פרקטי פר אקסלנס למוצר מעוצב והמוקצע. בניגוד לעבר, הם ממוקמים במרכז תקרת החלל ולא על הרצפה לכן אופן פיזור האוויר טוב בהרבה והם ניראים כפיצ'ר מעוצב שמתכתב עם העיצוב הקולוניאלי. עם זאת, הודות לשימוש נרחב בחומרים חדשים הם מתאימים ביותר למנעד רחב של סגנונות, החל מהכפרי, דרך המודרני וכמובן האורבני והתעשייתי".
לדברי רוני סיידון, מנהלת השיווק של מחסני תאורה, "הקיץ הישראלי הופך בשנים האחרונות למשמעותי יותר מבחינת עוצמות הלחות והחום וכשזה המצב הישראלים נוכחו לדעת שישנה אלטרנטיבה קלה, זולה ומעוצבת. מאווררי התקרה נתפסים כמאוד יעילים ובעלי יתרונות רבים כמו סירקולציה טובה של האוויר, הרחקת חרקים מעופפים ויצירת משבי רוח עדינים ונעימים שממזגים את הטמפרטורה ומייצרים בריזה קרירה ונעימה. יתרה מכך, משולב בהם גוף תאורה. הישראלים לא נותרים אדישים ליתרונות ולמראה של המאווררים החדשים שמוסיף אופי ומעשיר את החלל. הם נוטים לבחור בדגמים בהם משולבת תאורת LED חסכונית ולהם מצורף שלט עמו ניתן לשלוט בדרגות האוורור והכיבוי. בדגמים החדשים מושלבת טכנולוגיית CCT חדשנית שמאפשרת לכוון את גוון הנורה וכך לייצר תרחישי אווירה משתנים בחלל. חלק מהדגמים נשלטים על ידי אפליקציות ייעודיות ומסונכרנים עם ה- BLUETOOTH שבנייד. מוצר שונה לחלוטין מזה שהכרנו בבתי הסבים".
המעטפת הפנימית עברה גם היא מהפך עם השנים. את הטפטים המיושנים, קירות הפופקורן והטייחים המחוספסים מחליפים ב-2021 חיפויי קירות מהוקצעים. לדברי עליה גולדשטיין, בעלת גולדשטיין גלרי טפט, שחיה וחווה את התחום כבר משנת 1965, מדובר במהפכה של ממש: "הטרנדים ששלטו באותם ימים כאן בישראל היום בעיקר של ציורי קומקומים קטנים או פרחי קיר ורדרדים בסגנון "פולני". קשה היה למצוא בתים עם טפטים בעלי דוגמאות חלקות או פסים. בתחילת שנות ה-80 הטפטים נעלמו כמעט לגמרי מהבתים בישראל למשך כשני עשורים, בעוד שבאירופה וארה"ב הם הוסיפו לככב. את מקומם תפסו צבעי הקיר הרחיצים וטכניקות השפריץ. לפני למעלה מעשור התחום התעורר מחדש, כנראה מתוך הצורך שלנו הישראלים לחשוב מחוץ לקופסה ולדבוק בקונספטים ייחודיים גם בבתים שלנו. הטפטים חזרו לשמש כמוטיב מרכזי והם יוצקים אופי בחלל הגנרי. המגוון הוא עצום והישראלים לא חוששים להשתמש בצבעוניות נועזת, דוגמאות יוצאות דופן, בטפטים טבעיים לחלוטין (כמו כאלה שעשויים מקליפות בננה, שורש צמח הנופר, אם הפנינה ואבנים ובטפטים תלת ממדיים. עוד בולטים חיפויי קיר חדשניים שעשויים משכבה דקיקה וגמישה של פורניר עץ שיקמה טבעי ואצילי שנארג על בסיס Nonwoven fabric ומאפשר הדבקה נוחה וקלה. הנראות מזכירה את הקו שמאפיין את הסגנון האירופאי הקלאסי אבל בווריאציות ובגוונים שקולעים מאוד לבית הישראלי שנוטה לנראות קלילה, מודרנית ואוורירית".
ישראל מהווה כידוע כור היתוך הממזג בתוכו עולים ממגוון ארצות ותרבויות וככזאת, השטיחים על סגנונותיהם השונים היוו כבר מהשנים הראשונות פריט מאוד נוכח בבתים של אלה שעלו ממזרח וממערב. לדברי אלון בבג'ני, מנכ"ל ומבעלי רשת השטיח האדום, "בעבר שימשו השטיחים בעיקר כפריט פונקציונלי המשמש לבידוד הבית, כאשר בתרבויות שונות, בעיקר באזורים קרים, נהוג היה לתלות שטיחים על הקירות כאמצעי בידוד המגן על החלל מפני הקור העז. בארצנו החמה, לעומת זאת, השטיחים מאפשרים לחמם את הבית או לבודד מפני החום העז בימות הקיץ, אך בבד בבד הם מהווים כלי עיצובי שתורם לאסתטיקה בבית. בשנים האחרונות הישראלים הפסיקו להחשיב את השטיח כמוצר עונתי והוא נתפס כיום ככזה שתוחם ומלכד את עיצוב החלל. סביבו מתמקמים כל האלמנטים והוא זה שיוצר את הקומפוזיציה ויחסי הכוחות הנכונים. כפועל יוצא ניתן כיום למצוא מגוון רחב של סוגי שטיחים שקולעים לסגנונות העיצוב שמדברים לישראלים החל מהייטקי, אוריינטלי, קלאסי, אורבני ומחוספס. שטיחים מסוימים נארגים באריגה שטוחה שמאפשרת לייצר אותם כדקיקים, קלי משקל ונטולי פלומה עם דוגמה דו צדדית. בדיוק מה שצריך על מנת ליצור חלל קליל ואוורירי כמו שהישראלים אוהבים. השטיחים הללו נחשבים לבעלי יכולת בידוד מעולה ובשל המבנה הקל והדק שלהם הם אינם אוגרים חום בימי הקיץ הלוהטים כאן בישראל".
שינויים גדולים חלו גם בבניה הפרטית, שם עוד לפני שנכנסים פנימה ניתן להתרשם ממפתחים גדולים במיוחד שמחליפים את חלונות העץ הישנים ותריסי הפלסטיק המסורתיים. לאורך עשורים רבים, תנאי האקלים הקיצוניים הגבילו מאוד את היכולת לשחק בגדלי הפתחים. יכולות הבידוד היו מוגבלות, בפרט במקרים בהם החלונות נגררו לתוך כיס.
לשיטתו של האדריכל איל בר, בעלי המשרד 'איל בר אדריכלים', לשינויים ולתמורות שחלו בחזיתות הבתים יש מספר סיבות: "רבים מהבתים הישנים נוטים להיפתח לעבר החצר הקדמית, זו הפונה לחזית הרחוב, ואילו לחצר האחורית התייחסות כסוג של שארית. הגישה כיום היא שונה בתכלית. רבים מעדיפים את הפרטיות. את היכולת לייצר בועה משל עצמם ולכן הבתים התהפכו. החלל הציבורי פונה הלכה למעשה לחצר האחורית האינטימית כך שאין מניעה להרחיב את הפתחים ובכך לייצר מבטים שפותחים את הלב ומכניסים את הגינה הביתה. בתוך כך, טכנולוגיות הייצור התקדמו. השימוש בעץ כחומר עיקרי לייצור חלונות הגביל את היכולת לשלוט בגודל הפתחים ובנוסף, משקלו הרב (בשילוב עם משקל הזכוכית) הפך את משימת הפתיחה והסגירה של הוויטרינות לכמעט בלתי אפשרית. הפיתוחים החדשים בתחום שינו לחלוטין את המשוואה ומאפשרים בדרכם להיטיב עם חווית המגורים בבית הישראלי העכשווי".
ביטוי לכך ניתן לראות בבתים ובדירות עם גינות או מרפסות, שמאפשרות לנו להרגיש קרוב לטבע גם כשאנחנו בסביבתנו הטבעית. לדברי גל ניסימוב, מנהלת השיווק בחברת כוכב-אלומיניום, "בכדי לייצר את אותו קשר בלתי אמצעי בין פנים הבית לחוץ פותחו בשנים האחרונות מערכות מינימל -SLIM שהן דקיקות ומינימליסטיות ונותנות מקום לנוף שנשקף מבחוץ. המערכות הללו מעניקות רמת בידוד גבוהה שעומדת איתנה מול האקלים הארץ-ישראלי ובשל היותן עשויות אלומיניום הן אינן מחלידות ומאפשרות הנאה למשך שנים. בזכותן ניתן ליצור מפתחים גדולים בהרבה מבעבר מבלי לפגום בפרקטיקה. בתוך כך, תהליכי הפיתוח מאפשרים לנו ליצור משקופים נסתרים בעלי זגוגית רחבה במיוחד, נטולת חלוקות, שמאפשרות לחוץ ולפנים להתמזג זה בזה כמעט ללא חצצים. הבידוד התרמי מאפשר ליהנות מאקלים קריר גם בלי להדליק את המזגן באופן רצוף. הפיתוחים הללו ללא ספק מובילים לשינויים בתפיסת התכנון ובאדריכלות הישראלית שמאפשרת לייצר יחסי גומלין שונים לגמרי בין פנים הבית למרחב החיצוני".
ואם בסביבת החוץ עסקינן, קשה לחשוב על הבית הישראלי כשלם, ללא עמדת מנגל מאובזרת, אחת מגולות הכותרת של האירוח הקיצי. המנגל, אותה כירה ניידת או אסכלה לצליית מזון עשויה מתכת, עברה שינויים רבים וכיום, ביותר ויותר בתים ודירות בישראל היא מוחלפת במטבחי חוץ שמאפשרים להפיק ארוחה שלמה בחוץ ובאופן חוויתי לחלוטין. "ארוחות "על האש" הן אולי המזוהות ביותר איתנו הישראלים והן טומנות בחובן מנעד קולינרי רחב ביותר. מה שמשותף לכולן הוא האירוח השמח, המנות הגדושות ורוחב הלב, שמתחבר מאוד לרוח הישראלית", כך לדברי יעל מוסקוביץ, סמנכ"לית השיווק ומבעלי חברת ניגא שף FOR HOME. "מנות בשר משובחות ניתן להפיק גם בעזרת שימוש בחתיכת פח על גחלים לוחשות אבל ניכר שכמו בעולם, גם הישראלים בחרו לקחת את כל הקונספט כמה צעדים קדימה ובשנים האחרונות אנחנו מאמצים לעצמנו אמצעי בישול שרק תורמים ומפתחים את הקונספט הזה. רבים כבר לא מסתפקים רק בעמדת ברביקיו ומוסיפים גם טאבון, מעשנות ופיצ'רים נוספים. משם נולדו מטבחי החוץ שמאגדים את כל האלמנטים ומיצרים אזור עבודה חוויתי ואינטראקטיבי, כזה שמאפשר קשר רציף בין המארחים לאורחים. ניראה שאצל רבים קיים הרצון לשפר את איכות התוצרים ולהרחיב את המגוון. כבר לא מדובר רק על שיפודים אלא על עליית מדרגה בתחכום הקולינרי כשמטרת העל היא להנות עם המשפחה והחברים ולשמור על הקונספט האותנטי שהוא חגיגה של אוכל עם האנשים שאנחנו אוהבים".
לדברי מוסקוביץ, האמצעים החדשים מאפשרים לדייק את התוצרים: "לצד שיטות הצלייה המסורתיות יש כיום לממשל מבערי אינפרה שסוגרים את הבשר בצורה מושלמת תוך שניות". אמצעי הבישול מקלים על שלבי העבודה, הופכים אותה למהנה ונינוחה. ככלל, הדרישה למטבחי חוץ גוברת וניכר שהישראלים בוחרים במוצרים אסתטיים עם הנדסת האנוש שתאפשר תמרון מושלם ועבודה נוחה לאורך כל השלבים. יש גם דרישה לאלמנטים ששומרים על האזור מסודר ונקי (כמו משטחי הנחה והכנה נשלפים, מדיחי כלים מהירים, פחי אשפה נסתרים במשטח העבודה, מגירות קירור, מכונות קרח וכו'). ובנוסף, אנחנו רואים עליה בדרישה לגרילי גז עוצמתיים, מבערים ואביזרי עישון בשר האידיאליים לטכניקות בישול שונות החל מצריבה ו'סגירת' נתח הבשר ועד לצלייה היקפית בתנועה סיבובית במתקן rotisserie ומבערי truesear לצלייה איטית של בשר ודגים. זה לא נעצר שם: הרצון לשמר את טעם המנות המקוריות והדרישה הגוברת של בשלנים ביתיים להתנסות בטכניקות אפייה ייחודיות ומסורתיות, הובילה לעליה בצריכה של טאבונים מודרניים שמשחזרים במדויק הטעמים והמרקמים של מאפים, מנות בשר, דגים וירקות אהובות מהמטבח הים-תיכוני והאיטלקי".
