bokep indo cliente pijon en la ducha big dick.
indianxnxx.pro
javmost

חקלאות ישראלית היא נכס אסטרטגי

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, דורש ממקבלי ההחלטות לראות במשרד החקלאות תיק אסטרטגי שלא נופל בחשיבותו מתיקי הביטחון והחינוך: "במשך שנים ארוכות המדינה ראתה בענף החקלאות נטל וזה חייב להשתנות".

648

"משרד החקלאות סבל בשנים האחרונות מקיצוצים מתמידים הן בתקצוב והן בהיקף הסמכויות והדבר חייב להשתנות. ישנם לא מעט משרדי ממשלה שעל ציר הזמן הנוכחי הם הרבה פחות אסטרטגים ובהם ניתן לקצץ ולתת עדיפות וקדימות למשרדים בעלי חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל וביניהם משרד החקלאות. לאורך שנים ארוכות, מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לא השכילו להבין שהחקלאות הישראלית היא נכס אסטרטגי גם בימות שגרה וגם במצבי חירום ורבים מהם ראו בחקלאות נטל ולא נכס".
דבריו של עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מקבלים משנה תוקף על  רקע אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, במהלכה יותר ויותר אזרחים מן היישוב נחשפו לחשיבותה ונחיצותה של החקלאות ביישובי הגדר בדרום ובצפון כאחד. "לאורך כל החודשים האחרונים", מספר לנו עמית, "גם בדרום וגם בצפון, החקלאים הוכיחו את החשיבות האסטרטגית שלהם והמשיכו לספק לאזרחי מדינת ישראל את התוצרת השוטפת. לא היה מחסור בביצים לאורך כל תקופת הלחימה וגם היום החקלאים ממשיכים לעבוד ולספק לכל אזרחי מדינת ישראל את תצרוכת הביצים הדרושה מבלי להזדקק לייבוא. לכן, אני חושב שבשש אחרי המלחמה, מדינת ישראל חייבת לעשות חשבון נפש בכל הנוגע למעמדה של החקלאות הישראלית, לשנות כיוון בצורה דרמטית ולפעול בכל דרך אפשרית על מנת לחזק את הייצור המקומי ולהעניק תמיכה רחבה לאזורים האסטרטגיים של החקלאות הישראלית באזור הנגב והגליל".
הדבר צריך לבוא לידי ביטוי גם במדיניות הייבוא?
"בהחלט", קובע עמית, "במהלך השנים האחרונות, החקלאות הישראלית ספגה לא מעט מהלומות מבחינת מדיניות הייבוא, כאשר קובעי המדיניות העדיפו לייבא תוצרת חקלאית במקום להשקיע בתוצרת המקומית והדבר הגיע לידי מצב אבסורדי בו המדינה נאלצת לייבא תוצרת חקלאית ממדינות אויב בזמן מלחמה. שלא נדבר על כך שהתברר לנו לאחרונה שהמדינה מאפשרת ייבוא ענבים מדרום אפריקה שזו מדינה שתבעה אותנו לאחרונה בהאג. לכן אני חושב שגם המדיניות של הייבוא חייבת להשתנות ולהיות כזו שעושה שימוש בייבוא ככלי שנועד לווסת את השוק המקומי ולא לרסק אותו".
יחד עם זאת, יש הטוענים שהייבוא נועד להורדת יוקר המחייה
"כפי שאמרתי, הייבוא צריך להוות כלי בו עושים שימוש בשני מצבים: מחסור או מחירים גבוהים. ברגע שהמחירים של התוצרת המקומית הם סבירים והוגנים כלפי הצרכן, צריך לתת עדיפות מכוונת לייצור המקומי ולשוק הישראלי ובתוך כך לאפשר לחקלאות הישראלית לצמוח ולשגשג. במקביל, חיזוק מעמדה של החקלאות הישראלית חייב להיעשות באופן כזה שיאפשר תמיכה בחקלאים הוותיקים לצד פיתוח מנגנון שיאפשר כניסה של חקלאים חדשים וצעירים יותר לענף החקלאות. בסופו של דבר, ככלל שהחקלאות הישראלית תשגשג ותייצר בעודף, כך ההיצע יהיה גדול יותר והצרכן הישראלי ייהנה גם מהתוצרת המקומית האיכותית וגם המחיר ירד לנוכח ההיצע הגדול. חשוב לי להדגיש שככל שהחקלאי הישראלי יהיה תחרותי אל מול מדינות הייבוא, כך הוא יוכל לשרוד כלכלית לאורך זמן מבחינת רווחיות והצרכן הישראלי יוכל לבחור בין התוצרת המקומית לתוצרת המיובאת".
איפה שהמדינה לא נמצאת, אנחנו בשטח
עמית יפרח, יליד מושב אוהד שבעוטף, מתמודד בחודשים האחרונים עם אתגרים רבים הן כמזכ"ל תנועת המושבים והן כיו"ר התאחדות חקלאי ישראלי, לנוכח אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה בחזית הדרומית והצפונית. כאשר הפעולות היזומות אותן הוא הנהיג במהלך התקופה האחרונה, סייעו להצלתם של עשרות משקים משפחתיים ביישובי העוטף ויישובי הגדר בגזרה הצפונית.
"ביום הנוראי של השביעי באוקטובר", מספר לנו עמית, "ההלם היה מוחלט ולקח למדינה מספר ימים להתאפס על עצמה ולכוחות הביטחון לייצב את המצב. עוד באותו היום, נרתמנו לפנות את הקהילות של מושבי העוטף שלא הייתה לגביהם תוכנית פינוי, בתוכם, כלל המושבים שמצויים במרחק של 4 עד 7 ק"מ מהגדר. מכיוון שעד אותו היום כולנו הורגלנו לסבבים ולא למלחמה, לא הייתה תכנית פינוי מסודרת מטעם המדינה לאותם מושבים והדבר הכריח אותנו בתנועת המושבים לפעול באופן מידי ומהיר ובאמצעות תרומות הצלחנו לפנות את הקהילות שלנו למקומות בטוחים ורק לאחר שבוע המדינה התעשתה ולקחה אחריות ולמעשה החלה לממן את הפינוי והיא עושה זאת עד היום".
יש צפי לחזרת הקהילות למושבי העוטף?
"הקהילות שלנו עדיין מפוזרת מאילת ועד חוף כרמל, כאשר הצפי לחזרתם של התושבים, על פי הערכות המדינה הוא עד הראשון באפריל. עד לאותו מועד, אמורה להסתיים הבנייה של בית הספר העורפי שלמעשה יבטיח מסגרות חינוך לילדים, דבר שיאפשר את חזרתה של האוכלוסייה. לאורך כל תקופת הפינוי, תנועת המושבים מצויה בקשר רציף עם הקהילות המפוזרות ואנו עושים ככל הניתן על מנת להקל עליהם את השהות המרוחקת מבתיהם. הדבר בא לידי ביטוי במסגרות חינוך בלתי פורמליות אותן ייצרנו ביחד עם תנועת הנוער שלנו, בתרומות של ביגוד, ציוד אוכל וכל דבר אחר שחברי הקהילות צריכים, בארגון הופעות לצרכי הפוגות וכל דבר אפשרי אחר. איפה שהמדינה לא נמצאת אנחנו עוזרים ככל האפשר".
"אם לא היינו מתעשתים מהר הייתה פה קריסה כלכלית של משקים חקלאיים"
לצד פעולות הפינוי של הקהילות, פעילותו של עמית יפרח כמזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, באה לידי ביטוי גם במתן סיוע נרחב ועזרה היקפית לחקלאים ביישובי הגדר בדרום ובצפון. "החקלאים הם האוכלוסייה היחידה שלמעשה נותרה בתוך המושבים, כאשר העזרה המיידית שניתנה לאותם חקלאים באה לידי ביטוי בשני היבטים, ההיבט הראשון הוא על רקע הפגיעה הקשה שנוצרה בידיים עובדות, כאשר עוד לפני המלחמה היה מחסור בעובדים בענף החקלאות, המחסור שרק הלך והעמיק לאחר פרוץ המלחמה עם עזיבתם של עשרת אלפים עובדים זרים וסגירת השערים בפני קרוב ל-9000 עובדים פלסטינאים.
למעשה נוצר מצב ששני שליש מכוח העבודה בחקלאות ביישובי העוטף נטש ולא ניתן  היה לבצע פעולות דחופות שצריך להיעשות, בעיקר בנושא של קטיף התוצרת החקלאית. מצב זה גרם לכך שעשרות חקלאים מצאו את עצמם בפני שוקת שבורה וסכנה ממשית לקריסה כלכלית וזאת מעבר לאסון שפקד את אזור העוטף, עימו הם התמודדו ברמה האישית.
הטיפול הראשוני והמהיר אותו הוצאנו לדרך היה באמצעות מפעל התנדבות מדהים אותו יצרנו באמצעות ארגון שהקמנו תחת השם: צו 8 לחקלאות ביחד עם משרד החקלאות וגורמים התנדבותיים נוספים מרחבי הארץ. פעילותו של הארגון הקלה מאוד על הזרמת המתנדבים לחקלאות ונתנה מענה מהיר לצרכים המיידיים של עשרות חקלאים. אומנם לא מדובר במענה מושלם מבחינת היקף העבודה וההספק, אך עדיין מענה שבהחלט תרם את חלקו לכך שהמשקים נותרו פעילים והחקלאים הצליחו לקטוף את התוצרת ולספק מזון לאזרחי ישראל.
במקביל, הבנו מהר מאוד שצריך פתרון ארוך טווח ואי אפשר להישען אך ורק אל המתנדבים, לכן, יצרנו מסלולים מתמרצים לצרכי העסקתם של עובדים ישראלים בענף החקלאות ויחד עם רשות ההגירה והאוכלוסין, פתחנו מדינה נוספת (סרי לנקה) דרכה ניתן להביא עובדים זרים לענף החקלאות. בנוסף, יצרנו מסלולים המאפשרים לעובדים מתאילנד להאריך את תקופת השהות שלהם בישראל".
ומה מצב הידיים העובדות בחקלאות הישראלית נכון להיום?
"כלל הפעולות אותן יזמנו, הובילו לכך שכיום אנו עומדים עם 5,000 עובדים זרים שכבר חזרו מתוך עשרת האלפים שעזרו עם פרוץ המלחמה, כאשר כל שבוע נוחתים בישראל שני מטוסים המאוכלסים בעובדים זרים. נושא הידיים העובדות התחיל במשבר עמוק ולאט לאט הוא הולך ונפתר ואני מקווה שתוך שלושה חודשים נהיה במכסה מלאה ואף נפעל להגדלתה על מנת להתמודד גם עם המחסור בידיים עובדות שהיה קיים בענף החקלאות עוד לפני ה-7 לאוקטובר. בנקודה זו, חשוב לי להבהיר שהמחסור בעובדים הוא סוג של חסם שמפריע לכל חקלאי להתפתח ולהגדיל את המשק שבבעלותו. המצב שנוצר בעקבות המלחמה מהווה הזדמנות לתיקון העיוות מבחינת היקף העובדים הזרים והידיים העובדות בענף החקלאות ואנו פועלים לתיקון המעוות מלכתחילה בכל דרך אפשרית".
ומה בנוגע לנושא הפיצויים לחקלאים עבור הנזקים שנגרמו?
"נושא הפיצויים הוא למעשה ההיבט השני המלווה את הפעילות שלנו בתנועת המושבים ובהתאחדות חקלאי ישראל מהיום הראשון למלחמה. מהרגע הראשון, היה ברור לכולנו שהחקלאים חייבים לקבל מענה מהמדינה בנושא הפיצויים, כאשר חלק מהאזורים החקלאיים היו אזורי לחימה ולקח זמן עד שניתן היה להגיע לאותם אזורים. ניקח לדוגמא את מושב נתיב העשרה בו עד לפני שבועיים לא היה ניתן להיכנס אליו בכלל ובעלי המשקים החקלאיים במושב נאצלו לסגור את הברז הלכה ומעשה ולמעשה נטשו את השטחים החקלאיים. מעבר לכך, יש משקים חקלאיים הממוקמים מושבים בטווח של ה-4 עד 7 קילומטר מהגדר בדרום, שגם אליהם לא התאפשרה גישה למשך שבועות ארוכים וגם שם היה צורך בפיצוי מלא של החקלאים. באמצעות הפעולות השונות אותן יזמנו בנושא, התקבלה החלטה בכנסת ישראל שכל ענף החקלאות בטווח של 0 עד 20 ק"מ מהגדר בדרום ובטווח של 0 עד 9 ק"מ בצפון, יקבל מתווה מיוחד באמצעות 'המסלול האדום' המקנה 100 אחוזי פיצוי על הנזק שנגרם. בנוסף, אנו עובדים על מסלולים ירוקים שיאפשרו לחקלאים להסתייע בתהליכי פיצוי מהירים ובתוך כך לקבל פיצוי משמעותי מבלי להידרש להוכחת נזקים כאלו ואחרים".
נמשיך לצמוח גם מתוך משבר
על אף האתגרים הרבים והמהמורות בדרך, עמית יפרח לא מאבד תקווה ומאמין בצמיחה מחודשת של אזור העוטף בעתיד לבוא. "על מנת להבטיח את עתידו של אזור העוטף", מספר לנו עמית, "הוקמה מנהלת בשם תקומה שהפעילות שלנו מולה היא ברמה היומיומית ובעבודה השוטפת. המטרה של המנהלת היא לשקם את אזור העוטף ולבנות אותו מחדש תוך מתן דגש על עוגני חקלאות, כלכלה, תשתיות, חינוך, תרבות וכל דבר אחר שחבל הארץ הנפלא הזה צריך על מנת להפוך אותו למקום הרבה יותר טוב ממה שהוא היה לפני השביעי באוקטובר.
ההתנהלות של תנועת המושבים והתאחדות חקלאי ישראל אל מול מנהלת תקומה, נעשית באמצעות תכנית עבודה מפורטת לכל יישוב, על מנת לבחון את הצרכים של כל יישוב בנפרד תוך בניית תכנית כוללת לכל אזור העוטף גם ברמת המושב, גם ברמת החקלאי וגם ברמת המועצה האזורית. באופן זה, נוכל להבטיח את העתיד של העוטף גם ברמת האזור וגם ברמת הפרט. המטרה העיקרית שלנו היא להבטיח שתהיה פה צמיחה דמוגרפית והגירה חיובית של משפחות צעירות שיכולו להתפרנס בכבוד ולייצר לעצמן איכות חיים שמתחילה בראש ובראשונה בביטחון האישי שחייב להיות מבוסס גם על רכיבי ביטחון צבאי וגם על רכיבי ביטחון אזרחי הקשורים בין היתר לתעסוקה וקהילה. חשוב לי לציין שמנהלת תקומה קיבלה תקצוב מיוחד על סף 18 מיליארד שקל ואנו עובדים בימים אלו על חקיקה שתבטיח באופן וודאי את נושא הטיפול באזור העוטף מבלי שהדבר יהיה מותנה בממשלה כזו או אחרת.
נפעל להקמת מנהלת דומה גם בצפון
לפני מספר שבועות, פנה עמית יפרח במכתב אישי לרה"מ מר בנימין נתניהו, בדרישה להרחיב את פעילותה של מנהלת תקומה גם לאזור הצפון "בצפון", מסביר לנו יפרח, "אומנם לא הייתה חדירת מחבלים כפי שהתרחשה בעוטף, אבל זה אירוע שמחייב את מדינת ישראל להסתכל עליו כאילו הייתה חדירה גם בצפון. לכן, הצבתי דרישה להקמת מנהלת זהה גם באזור הצפון על מנת להבטיח תקצוב נכון וטיפול אזרחי ממוקד במושבי הצפון שברובם הם מושבים צמודי גדר.
גם בצפון פעלנו במלוא המרץ לפינוי התושבים, כאשר הפינוי החל כשבוע וחצי לאחר תחילת הלחימה בחזית הדרומית. מרבית תושבי המושבים בצפון פונו לאזור טבריה והם מצויים שם עד היום. מכיוון שבצפון מדובר בעיקר בחקלאות לולים ומטעים, המצב מחייב הימצאות תמידית של חקלאים. לכן, אנו מצויים בקשר רציף עם מערכת הביטחון על מנת לאפשר כניסה של חקלאים לשטחים המיועדים לצורך ביצוע פעולות מיידיות גם במקרים בהם מדובר בשטחים המצויים בקו האש של הלחימה.
חשוב לי להדגיש שהאירוע בצפון הוא מורכב יותר והתמונה העתידית שלו מעורפלת יותר מהמצב הנוכחי בדרום. לכן, אי אפשר לדעת מתי בדיוק המפונים יחזרו לבתיהם. מעבר לכך, חשוב לי לציין שהמצב של ההתיישבות המושבית בצפון הוא הרבה פחות טוב מזה הקיים בעוטף עוד לפני ה-7 באוקטובר. לכן, אין כל סיבה שהמדינה תסרב להכניס את הידיים לכיס ולמצוא את התקציב הראוי על מנת לתקצב את הגבול הצפוני ולתעדף אותו ברמה הלאומית. השאיפה שלנו היא לקלוט אוכלוסייה חדשה גם באזור הגבול הצפוני, למשוך מקורות תעסוקה ולשפר במידה ניכרת את התשתיות ואת כל יתר תחומי החיים הרלוונטיים לכל אדם השואף לעתיד טוב יותר".

 

 

 

 

 

 

 

 

הצטרף/י לניוזלטר
הצטרף/י לניוזלטר
הירשם/י לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים
את/ה יכול/ה לבטל את ההרשמה בכל עת.
השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.

super hot blonde dry humps a dick until he cums.nxxx
danica collins hidden camera. xxx-in.pro
creampie gloryhole secrets next door milf gets bad.
מגזין הבלוק