"התפקיד שלנו הוא לא רק לחדש את העיר, אלא לשמור על החוסן הקהילתי"

לינור גולומב קרזנר (40), עורכת דין ומגשרת, היא אשת קריירה מרשימה ואם לשלושה, הנחשבת לאחת  הדמויות המעניינות והמובילות בזירת ההתחדשות העירונית של ישראל. כיום, כראשת המינהלת להתחדשות עירונית בעיר רמת גן, היא לא רק משנה את פני העיר, אלא גם את האופן שבו אנחנו חושבים על תכנון עירוני, תשתיות, קהילה וצדק חברתי.
בראיון עומק מסקרן, היא חושפת את המהפכה שהיא מובילה, מספרת על הבחירה לעזוב את המגזר הפרטי לטובת עשייה ציבורית, ועונה על כל השאלות החשובות.
מהמסחר לפרקטיקה הציבורית: למה בחרת לעבור למגזר הציבורי?
"בניגוד לאילו שעושים את הדרך מהמגזר הציבורי לסקטור העסקי, עשיתי את הדרך ההפוכה מהמקובל, מתוך אמונה שיש ביכולתי להוביל שינוי אמיתי ומשמעותי בתחום. אחרי למעלה מעשור בחברות נדל"ן ציבוריות, כולל תפקיד יועצת משפטית בחברת התחדשות עירונית, חיפשתי אתגר חדש שיאפשר לי לתרום מתחום מומחיותי ולהשפיע. מהר מאוד הבנתי שהמגזר הציבורי הוא המקום שבו אוכל לייצר ערך מוסף. הבחירה ברמת גן הייתה טבעית, עיר חלוצה בתחום ההתחדשות העירונית, בהובלת ראש העיר, כרמל שאמה הכהן, שמקדם מעבר ממדיניות נקודתית למתחמית,  מהלך פורץ דרך שאומץ גם על ידי ערים נוספות."
התחדשות מתחמית לעומת תמ״א 38: מה היתרונות ומה החסרונות?
"השינוי למודל מתחמי הוא קריטי. הוא מתייחס לכלל השכונה ולא רק לבניין הבודד: תחבורה, חינוך, פינוי אשפה, שירותים קהילתיים. הכול נלקח בחשבון. תמ״א 38 לא מספקת פתרונות לצורכי התשתית הקיימת ולעיתים אף יוצרת עומס נוסף. לכן כיום, גם העיר נחשבת חלק מהעסקה: אנחנו מוודאים שתועלות ציבוריות כלולות כבר בתוכנית. החלטה שאני גאה בה במיוחד היא ניסוח והחתמת היזמים על כתבי התחייבות לתועלות הציבוריות. זה יצר תהליך שקוף, יעיל וחוסך זמן."
אילו יעדים אסטרטגיים הוגדרו למינהלת מאז כניסתך לתפקיד בדצמבר 2023?
"הבאתי מתודות עבודה מהמגזר הפרטי: שקיפות, ודאות תכנונית, קיצור תהליכים. בנינו מסלולים ירוקים, שיפרנו את פתיחת התיקים (כיום מעל 360 תיקים בשנה), הקמנו פורום 'תמ״א–תב"ע' שמתכנס מדי שבוע, שילבנו תסקירים חברתיים, איחדנו נוסחי התחייבויות יזמים, קידמנו מסמכי מדיניות עירוניים ועידכנו נהלים. לצד זאת, המינהלת הפכה לכתובת לגישור, ליווי, יידוע והכשרה. ההישג המרכזי: בזכות מקצועיות ונחישות הצוות שלי, הפכה המינהלת לגוף מוכר ומוביל המספק ודאות ליזמים, שקיפות לתושבים, ולמעשה מהווה גורם מרכזי לקידום של תהליכי ההתחדשות העירונית בעיר."
כיצד השפיעה מלחמת "עם כלביא" על תוכניות ההתחדשות?
"מהרגע שפרצה הלחימה, כולנו בעיריית רמת גן, בהובלת ראש העיר, פעלנו לסייע לתושבים. הקמנו במינהלת מאגר דירות להשכרה למשפחות שפונו מבתיהן, יחד עם יזמים וקבלנים. אבל גם מעבר למענה המיידי, ראש העיר מוביל מול רשויות המדינה מהלך יצירתי ומואץ לקידום תוכניות במוקדי הפגיעה. אנחנו בקשר ישיר עם תושבים, עורכי דין ויזמים, כדי להבטיח הליך מקצועי, יעיל ומהיר. ההתחדשות כאן לא רק בונה מחדש, אלא משקמת ומסייעת לתושבי העיר."
כיצד המינהלת מדרגת את הפרויקטים לפי דחיפות ומה הם הקריטריונים המרכזיים לצורך כך?
"התהליך מתחיל בפתיחת תיק והפקת מסמך פרה־רולינג, שהוא למעשה מסמך תכנוני שמעניק שקיפות ומגדיר את כל התנאים המקדימים. יחד עם זאת, יש פרויקטים המקבלים עדיפות גבוהה יותר: תוכניות המייצרות ערך ציבורי מובהק כמו הפרשת שטחים חומים לטובת מבני ציבור, חינוך ושטחים ירוקים. אני מקדמת כיום עם אגף התכנון מסמך אסטרטגי חדש עם קריטריונים ברורים לקידום מואץ, כדי להבטיח השקעת משאבים בפרויקטים בעלי תרומה אמיתית לתושבי העיר".
 מה למדו בתוכניות האב השכונתיות וכיצד זה משפיע על פרויקטים חדשים?
"בעשור האחרון הושקעו משאבים רבים בקידום תוכניות אב ב־13 שכונות, ומקודמות תוכניות חדשות כמו התוכנית הבניינית המחליפה תמ"א 38, התוכנית הכוללנית וכן תוכנית המטרו ותוכנית השימור. כיום, החשיבות הגדולה היא בשילוב המלצות צוותי התכנון והפרה־רולינג כדי לוודא קידום אפקטיבי. עם אישור התוכנית הכוללנית בהובלת מהנדסת העיר, תהיה לנו מדיניות עירונית אחידה ומסודרת, בסיס לקידום התחדשות בקנה מידה רחב."
 פרויקטים מובילים: אילו מודלים לשיתוף הציבור יושמו ומה כדאי לשכפל?
"אנחנו מיישמים שיתופי ציבור מגוונים, בהתאם לגודל ולמורכבות של כל פרויקט. זה בא לידי ביטוי החל מיידוע, דרך כנסים, פגישות גישור ועד ישיבות עם יזמים ונציגויות. כלי מפתח הוא התסקיר החברתי, הנדרש להפקדת תוכנית ומעניק תמונת מצב רחבה והבנה מעמיקה של השכונה והקהילה. בקרוב נקיים שיתופי ציבור גדולים, למשל בתוכנית המטרו ובשכונת הגפן. מבחינתי, הצלחה היא כאשר כל תושב ובעל עסק מרגיש ששומעים אותו. המודל הזה מוכיח את עצמו ומאפשר קידום אחראי ומוסכם של כל פרויקט."
כיצד שומרים על זכויות האוכלוסייה הוותיקה?
"זה בהחלט נושא שקרוב לליבי. בימים אלו אנחנו משלימים מסמך מדיניות לקרן תחזוקה עירונית, שתאפשר גם לדיירים הוותיקים לחזור לבניין החדש – מבלי לחשוש מעלויות התחזוקה הגבוהות. בנוסף, אנחנו מקפידים ליישם את מדיניות הרשות הממשלתית והוראות החוק עבור הגיל השלישי ואוכלוסיות מיוחדות – כולל דירות חלופיות והתאמות בהסכמים. ההתחדשות העירונית ברמת גן מאפשרת לאוכלוסייה הוותיקה להמשיך להיות חלק מהקהילה, והיא סמל להכלה לשותפות ולכבוד."
מהי רמת שיתוף הפעולה עם משרד הבינוי והחברה הכלכלית העירונית?
"אנחנו פועלים תחת החברה הכלכלית ונתמכים ע"י הרשות הממשלתית, ולכן זו שותפות כפולה שמביאה יתרונות עצומים, גם תקציביים וגם ביצועיים. לכל פרויקט יש ערך מוסף, מהיטלים וארנונה ועד הקמת מבני ציבור. כראשת המינהלת יש לי שיתוף פעולה פורה עם מנכ"ל החברה הכלכלית. החסם העיקרי הוא קצב העברת תקציבים ממשרדי הממשלה. כדי שהפרויקטים לא יישארו על הנייר, נהיה חייבים להאיץ את זרימת המשאבים."
ולסיום, איך תיראה בעינייך "הצלחה" עד לשנת 2030?"
"החזון שלי הוא לראות מאות יחידות דיור חדשות שנבנות בסטנדרט גבוה, בשכונות בהן מתוכנן מרחב ציבורי איכותי: גינות, בתי ספר, תשתיות. הצלחה בעיניי היא תושבים שחוזרים לשכונה שלהם הפעם לדירה חדשה, בטוחה ומוגנת. זהו השילוב המנצח: גם חידוש פני העיר וגם שמירה על קהילות חזקות וצביון עירוני איכותי."