יפעת אוליאל

קרדיטים:
צילום שער – מוטי בוגנים
צילום שער קבוצתי – יוסף טטרו
סטיילינג – סופי רוזנבאום
עריכה לשונית – נטלי שרון
איפור ושיער – יאיר דניאל
פוטושופ – ירון כהן
עיצוב גרפי – חימי כץ

 

יפעת אוליאל, נשואה לאלי, "הגבר הכי מדהים, החבר הכי טוב שלי, החצי השני שלי במלוא מובן המילה, למעט 25 ס"מ הבדל בגובה… (צוחקת) אלי לימד אותי שלכל יום יש סוף יום, אבל למחרת יבוא עוד יום – טוב יותר. 

הוא האיש שבזכותו אני יודעת שאני שווה וקצת יותר. יש לנו ארבעה ילדים, כל אחד מהסבב הראשון שלו, נכדה אחת מדהימה ושני כלבים קטנים שחושבים שהם ענקיים" …

את יפעת זכיתי להכיר לאחרונה… היא לא נוהגת לפרסם או להתפרסם ואני שמחה שהייתה לי הזכות לראיין אותה. 

אישה קסומה, ניחנת בחוש הומור הייחודי לה, כימיה זה דבר שמרגישים ואיתה זה היה מידי. 

ברמה המקצועית, יפעת מאוד עקשנית, אין אצלה "אי אפשר" לכל דבר מבחינתה יש פתרון במיוחד בנדל"ן, כשהיא מדברת על התהליכים והאתגרים היא מציינת : " כמו שאין סוף לחול ולים, אין סוף למאמץ ולפתרון שאביא לכל מקרה ומקרה".

את הטוב לב שלה, אפשר לזהות מייד וזה גם ניחן בעבודה שלה: " אני מאותם אנשים המאמינים שכשיורד גשם – הוא יורד אצל כולם. לכן, אין לי בעיה לחלוק מהידע שלי, כל עוד זה מבלי לתת לנצל אותי. הכל עם אהבה רבה, חיוך ותשוקה לעבודה".

איך את מתמודדת עם כל הנושא הבירוקרטי? חלק בלתי נפרד מהמקצוע שלך. 

בהתחלה, יצרתי את התפקיד והעבודה כי הבנתי שזה חסר. מעטים מבינים ויודעים את תחום הרישוי על בוריו. היזמים והקבלנים יושבים במסדרונות העיריות בתקווה שיזוזו דברים, הם הולכים לאיבוד. הפקידים אינם מתייחסים, נוצר המון מתח ובמקום שבזמן הזה הם יעסקו בדברים אחרים כמו הגדלת נפח העבודה או עיסוקים אחרים, הם מאבדים זמן וכסף והתוצאות לא משהו. הפקידים מתעייפים ממתן הסבר מה חסר או מה צריך לעשות ואין התקדמות אצל שני הצדדים. במשך הזמן, הפקידים בעיריות השונות התחילו לראות אותי יותר ויותר במגוון תיקים ונוצרו קשרים אישיים, ממש ברמה של השתתפות בשמחות. אני יכולה להיכנס כאשר אין קבלת קהל ואני מחזיקה בטלפונים ניידים של בעלי תפקידים בעיריות השונות, דבר שמגדיל את הנגישות שלי לאנשים, לידע ולמידע. 

ידע  שווה כח, קיצור זמן ליזמים שווה חסכון בכסף עבורם וקידום התהליכים. נוצר מצב של WIN -WIN, גם לרשויות בהן אני עובדת. אני כבר מכירה את הנהלים והדרישות, התיקים בהם אני מעורבת מסודרים יותר ותקינים וזה מקל על בודקי התוכניות ושאר בעלי תפקידים לעזור לי ולהיעתר לבקשותיי, הם יודעים שיקבלו מענה מהיר ותקין. לעולם אינני דורשת מבעל התפקיד ברשות לעשות מה שאינו יכול, יש כבוד הדדי שעוזר לכל הנוגעים בתיק. יש לי סבלנות, אני אוהבת אנשים ואת המפגשים איתם והעבודה מול הרשויות מאפשרת לי לפגוש אנשים וסיטואציות. מכל המפגשים וחלקי דברים ששומעים – למדים עוד ועוד. אין כמו התחושה כשיש פתרון והתיק התקדם, והתיקים אכן מתקדמים. אני אוהבת את עבודתי, אם יסגרו אותי במשרד – יענישו אותי. ההסתובבות ברשויות לימדה אותי המון על העבודה ועל עולם הנדל"ן, עזרה לי להגיע להמון ידע וידע זה כח.

אילו טיפים מקצועיים היית נותנת על מנת שכל התחום הבירוקרטי יהיה קל יותר ? 

קודם כל, סדר. ישנה דרך לעשות את הרישוי בצורה תקינה, אל תבואו עם חצי עבודה. מערכת הרישוי הזמין, הרשויות והרשויות הקטנות לא יתנו לכם לקצר דרך. כל קיצור דרך יעצור אתכם בהמשך הדרך ויחזיר אתכם אחורה. תעבדו נכון ומסודר ותתקדמו, "תנצלו" את מערכת הרישוי הזמין לעבוד במסודר ותצליחו לעמוד בלוחות הזמנים. כנ"ל לגבי תבעות – אל תנחשו, אל תשמיטו, תקשיבו לבעלי המקצוע. כשם שכשיש בעיות לב הולכים לקרדיולוג, תוסיפו איש רישוי ללוות תהליכים, במיוחד בפרויקטים מסובכים – ותצליחו. תגיעו להיתר בזמן, עם ידיעה ברורה מה יש לכם ביד. אם תעזרו במומחים לרישוי ולאו דווקא בי, הפרויקטים שלכם יגיעו לתחילת ביצוע איכותיים ומיטביים. בסופו של דבר, הפרויקט המוצלח הוא השגריר שלכם. מבלי לפגוע, לפעמים האדריכלים נהדרים בתכנון כי הם אמנים, אך כשזה מגיע לרישוי ובירוקרטיה – הם הולכים לאיבוד. לא חסרים אדריכלים השוכרים את שירותי כי מנהל/ בעל המשרד מעדיף שהאדריכל שלו ישב במשרד ויעבוד ולא ירוץ לרשות להתחיל לדחוף. אין מה לעשות, למרות מערכת הרישוי הזמין, צריך להראות נוכחות פיסית. 

את יזמית לכל דבר, לאיזה יזמות את מתחברת באיזה תחום? 

יש לי יזמויות שלי בתחום הנדל"ן שהגעתי אליהן מתוך הקשר עם אנשים. אנשים שראו אותי במסדרונות מחלקת הנדסה כזו או אחרת, ניגשו לשאול שאלה וכך זה התקדם. אני יזמית בנשמה, בכל מיני תחומים שגם אינם נוגעים למקור הפרנסה שלי. הובלתי תהליכים חברתיים שונים במסגרות קטנות, אני אוהבת לדחוף וליזום התחלות חדשות בכל מיני תחומים, הראש שלי פתוח לרעיונות ולא פעם ולא פעמיים מזמנים אותי לפגישות בנושאים שונים בכדי לשמוע את דעתי. במסגרת עבודתי השוטפת, אני נשכרת לפעמים ע"י רשויות שונות לעשות עבורן כל מיני עבודות. 

נבחרת לאחת הנשים המובילות ל"יום האישה הבינלאומי" ולא בכדי. מה האני מאמין שלך? 

תחייכי, היי סבלנית וקשובה, תקשיבי למה שנאמר בין השורות כי לאו דווקא מה שנאמר בגלוי הוא כוונת המשוחחת/ משוחח איתך. תחלקי עם הסביבה – כמו שאמרתי, כשיורד גשם – הוא יורד על כולם . לעולם לא לשכוח מהיכן באתי ולהיכן אני הולכת, לא לוותר על חלומות כי מבלי לחלום לא נגיע לאף מקום . מעל לכל, לפתוח את הלב והנשמה למי שצריך, כי לפעמים, בשנייה, מגיעה ירידה תלולה ואם לא תעזרי לא יהיה שם אף אחד עבורך. אין כמו ההרגשה אחרי נתינה. החיוך, העיניים המבריקות בתודה, תחושת המלאות שנתת למישהו לישון לילה שקט והכל בא ממך, ממעשה אחד קטן, לא משנה גודלו או שוויו בכסף. מעשה שעשה טוב למישהו, הדמעות שעולות בעיניים אחרי שנכנסים לרכב בסיום – שוות הכל. 

הישג מקצועי שאת מאוד גאה בו ? 

ישנה שכונה באחת מערי המרכז שכל המגדלים הבנויים שם, כ – 20, אלו היתרים שאני עשיתי עבור מבחר יזמים וקבלנים בו זמנית, ללא קשר ביניהם. 

מדור לדור עדיין נלחמים על שיווין מגדרי וקידום מעמד האישה, עולם הנדל"ן ברובו מנוהל ע"י גברים, את חושבת שיש צורך בשינוי? הרגשת אי פעם אפליה בתפקידך עקב היותך אישה? 

לצערי, אכן הענף שלנו מנוהל רובו ע"י גברים, שהם בחלקם גם גברתנים. לא אשכח שהגעתי לפגישה עם בעלים של אחת החברות הידועות והגדולות, וכל שהיה לו לומר לי הוא מדוע גרבי הניילון שלי מתחת לחצאית כה אטומים ולא שקופים. כמו שהתיישבתי, כך קמתי. במקרה אחר, בעלים של חברה אחרת זימן אותי לפגישה והגעתי אליו, מזכירתו הכניסה אותי לחדרו, עמדתי כ – 15 דקות וחיכיתי, מבלי שאפילו החווה לספה בזמן שהוא שוחח בטלפון. בסוף, לאחר 15 דקות, פשוט הסתובבתי והלכתי. הוא צלצל אליי והתחיל לצעוק, עשיתי מה שאינני עושה – טרקתי את הטלפון. פעמים רבות אחר כך, הוא ניסה לשכור את שירותי וסירבתי. כבד אותי ואכבד אותך. לצד כמעט כל אחד מאותם גברים מנהלים/ בעלים, ישנה אישה שאם לא הייתה מטפלת בהם או בילדיהם, מעניקה להם את השקט לעבוד ולהתקדם, לא היו מגיעים לעמדות ניהול. משמע הן מצליחות יותר, כי יש בהצלחתן הרבה יותר. השוני הפיסיולוגי אינו מראה על יכולות, להיפך. כל המחקרים מראים שאנו הנשים מוכשרות יותר, אז תנו יד, אל תפחדו, רק תצליחו יותר. אם תהיו חכמים ולא צודקים – כולם ירוויחו מכך, על אחת כמה וכמה אחרי שנת קורונה בה ראינו שמדינות המנוהלות ע"י נשים כראש ממשלה הצליחו יותר. 

השנה במיוחד, מגזין הבלוק בסימן "לא לאלימות בנשים".  מה המסר שלך? איך לדעתך אפשר למגר את האלימות כלפי נשים? 

למילים יש כוח שלידיים או סכינים אין.  

צריך המון חינוך, כי לכל אב רוצח או מכה, יש ילדים שזה מה שראו בבית ועם זה ימשיכו הלאה. אני בת לעובדת סוציאלית, אחת הנשים האגדיות בתחום, שהייתה מהמקימות של נושא טיפול בנאנסות במדינת ישראל. ממנה למדתי כי לכל דור של אלימות יש המשך בדור הבא. חייבים לנהוג ביתר כח וחקיקה כנגד האלימים בחברה היהודית והמוסלמית. לא יכול להיות שבמדינה מתקדמת יהיו כל כך הרבה נרצחות. להוציא מאותם רוצחים את ההטבות מהרגע הראשון ולהפנות את הטיפול במקרה לרשויות. לא יכול להיות שאמא עם שני ילדים תעבור לחיות אצל הוריה, הגבר האלים יישאר בבית וימשיך להלך אימים על אשתו כשהוא יושב בבית וחי את חייו הטובים. המקרים של שירה ודיאנה, ועוד אלפי נשים אחרות, צריך להיות צו השעה המיידי הבהול ולא פחות מזה! 

תקופת הקורונה הייתה ועדיין מאתגרת. איך התקופה השפיעה עליך? מול איזה אתגרים התמודדת? 

הקושי היה המרחק מהמשפחה. מעבר לכך, המשכתי לעבוד כרגיל. הקורונה לימדה אותי לעבוד רק במיילים ובטלפונים וכמובן ב"זום" – כלי שחוסך המון זמן כביש וגם הוצאות. פחות דלק, חניונים או הדפסות אינסופיות. מצד שני, אני חייבת לציין את השקט והרגיעה כי כולם היו בבתים ולא היה צריך לארח.  

מסר שתרצי למסור לממשלה? 

תפסיקו להחזיק את כולנו שבויים בכל התחומים. אנחנו בחרנו בכם ואתם לא עושים לנו טובות, למעט לנצל את כספי המיסים שלנו לטובתכם. בשנתיים האחרונות, חשתי בושה שזה הפנים שלי בעולם. מקווה שיבוא שינוי. 

 

מה תמיד יהיה בתיק שלך? 

משקפי קריאה … זהו הגעתי לגיל שאי אפשר בלי. 

לעולם לא תוותרי על?… 

מגע עם אנשים. 

כשאומרים לך לא… את? 

נעשית עקשנית יותר ומחפשת למה כן!

מה עושה אותך מאושרת? 

בעבודה: וואטס אפ קצר "שוב עשית את זה". בחיים הפרטיים –  העזרה לזולת. 

אישה שהיא מודל עבורך? 

אנג'לה מרקל. נשארה מי שהיא, לא שכחה מאין היא באה והנהיגה אומה שלמה ללא משוא פנים או שכרון חושים. 

יפעת אוליאל היא ?

הרבה שמחה, אנרגיה ועשייה באישה ששונאת חשיפה.