עפולה שלי

מאת – קרן שרה חיות
צילום – מוטי בוגנים

5,459

"את לא מבינה יש לנו פה את כל הבנקים, כל הסוגים.. אפילו בנק לאומי לעסקים! יש לנו את כל המותגים, מה שאת רוצה… מרכזי מסחר, קניונים, אהה אפילו בית קולנוע ענק בקרוב! שלא נדבר על איכות חיים לגידול ילדים… אין, יש לנו פה הכול"

גלית בעלת צימר "אתנחתא בגלבוע" שנמצא 10 דק' מעפולה, הזמינה את כל צוות המגזין להיווכח ביופי של המקום וברור שגם להנות.

אחרי יום ארוך בעפולה וסיור מקצועי לקראת הכתבה, ישבתי איתה וכשהיא דיברה על עפולה, היא תיארה אותה בשקיקה, בהתלהבות כל כך גדולה, שרציתי לעשות שוב את אותו סיור לוודא שלא פספסתי כלום… 

לאנשים מהמרכז זה ישמע תמוה, אוקיי יש לכם את כל הבנקים, נו? כאילו, מה הביג דיל? 

מבינים את הפערים, רק כשמגיעים לפריפריה ועוד יותר מופתעים שהתושבים מרגישים סוג של גאוות יחידה, "בואי תראי מה יש לנו פה"… זה רק שלנו. 

התחלתי לספר על גלית, כי מבחינתי היא הייתה הכי אותנטית, שיחת לילה כזו שנתנה לי להרגיש הרבה מעבר למילים. 

 היא ילידת עפולה, גדלה בעיר ולימים עברה למושב "אדירים"  10 דק' מהעיר, ובנתה לה מתחם נופש מדהים העונה לשם – "אתנחתא בגלבוע" יחד עם בעלה תמיר.

כשישבנו במערכת והחלטנו שהעיר הבאה לכתבה היא עפולה, בדקנו כל דבר אפשרי שחשוב להכיר בעיר, החל כמובן מנדל"ן, עסקים, חינוך וכמובן תיירות ולצערי נוכחתי לדעת שאין מלון בעיר. 

אני בדרך כלל אוהבת המלצות אז פרסמתי באחת הקבוצות בפייסבוק של עפולה ומעל 5 אנשים המליצו על המקום וכך הגעתי לגלית, אמנם אין בעיר מלון אבל מסביב לעיר יש המון  אפשרויות ומתחם קסום אחד העונה לשם "אתנחתא בגלבוע" בימים אלו כל המלצה שווה זהב, ערבות הדדית ומפה אני שולחת לך את כל הברכות האפשריות שתצליחי!

אתנחתא בגלבוע לכו לנפוש
אתנחתא בלגבוע
אתנחתא בלגבוע

בואו רגע,  נחזור אחורה, התחלנו את היום מוקדם בבוקר, והיה חם, אבל חום שאי אפשר להסביר, באמת… תתארו לכם את החום של אילת, תוסיפו לחות, הרבה הליכות, קפה קר, הרבה בקבוקי מים, והרבה טישו לנגב את הזיעה… היה חם, אמרתי כבר נכון? 

אבל וזה אבל גדול, כי עם כל החום, היה פשוט יום מופלא ובצדק, היו איתנו אנשים מדהימים במהלך כל היום, שהם מבחינתי הפרזנטורים של העיר, חד משמעית. 

חשוב לציין שכל צוות המגזין נכח והיה פעיל ביום הזה וכולם מהמרכז, אז ככה שהשיחות היו מרתקות… מהרגע שבני (השותף) ירד מהרכב, הוא היה מבולבל… הוא מהרצליה והדבר הראשון שאמר : "אני בהלם… כמה בתי קפה, איזה בניינים, לנו בהרצליה אין את הלייף סטייל הזה שחסר ברמה היומיומית"…

רועי מנהל האתר, היה טיפה טרוד מה קורה עם "קלוני" (הכלב שלו) אבל כשירד מהרכב, היה קצת בהלם, "זאת עפולה"? 

ומוטי הצלם שהוא בדרך כלל דיי אדיש… פשוט ברח עם המצלמה, כל רגע מצאתי את עצמי קוראת לו…הוא נדהם מהפינות הקסומות בעיר, הרבה צילומי גרפיטי, שוק מדהים ביופיו למרות ההפסקת חשמל שהייתה… והיה חם, (אתם זוכרים) בקיצור כולם עפו…

תודו שזה מזכיר את מיאמי …

והנדל"ן מה אתו?

אם אתם רוצים לדעת בדיוק מה קורה בעיר, תחפשו מתווך טוב, מקצועי, כי הם אלו שיגידו לכם, כל מה שתרצו לדעת. 

אני בחרתי את עומר קליינמן, עומר יליד עפולה, עובד ברימקס הרבה שנים והוא הכין אותי בצורה הכי מדויקת לסיור לקראת הכתבה. 

עומר ניחן ברגישות, אפילו ביישנות משולבת עם הרבה אומץ… הוא פגש אותנו כבר בבוקר, יש לציין שהגיע לבוש בצורה מסודרת למשעי, חולצה לבנה מכופתרת, מכנס מחויט וכמובן עם מסיכה , הכל לפי הספר. היה חם (אתם זוכרים נכון?) אז לא היה ניכר עליו שחם לו, הוא לא הזיע לרגע, כאילו היה עליו מזגן נייד גופי, אמיתי.

בית מעשים טובים של הרבי מלובביץ- זה בעפולה, רק להזכיר.

בכל מקרה, עומר לקח אותנו לכל מקום חשוב, שכדאי להכיר בעיר ולא רק נדל"ן אלא כל מה שמסביב, כל מה שעושה את עפולה, החל מהשוק, מהבית קפה הכי מוכר בעיר "מקלות וניל" (כן, תלכו לשם ורק מהריח אתם תתיישבו ישר…) גם ביקרנו במתחם התחנה של העיר, מקום מדהים, שצפוי להיבנות שם עוד הרבה דברים מעניינים. 

גרפיטי בשוק

כשהגענו לנדל"ן, עומר דיבר על אוטומט, כל דבר שקשור למחירים, נתונים, ברמה כזו שאם תעירו אותו ב- 3 לפנות בוקר הוא לא יתבלבל לרגע. עומר מתעסק כמעט בכל דבר בתחום הנדל"ן ומציין שהשקעות זה הדבר הכי חם בעפולה, יש כל כך הרבה היצע, כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה סיבות שנותנות למשקיעים להגיד פשוט כן.

הפרויקט של שכטמן- פה ממש ממול ישבנו במקלות וניל…

בהמשך, פגשנו את דרור בוקצ'ין, סמנכ"ל השיווק והמכירות של חברת גרין פארק, זו חברה שהגעתי אליה אחרי תחקיר קטן שעשיתי, וגיליתי את "שכונת רובע הפעמון" פרויקט מטורף ואני לא מגזימה, להערכתי כשזה יצליח זה אחד ה – פרויקטים של מדינת ישראל. 

דרור הגיע אלינו סופר מחויך, גאה בפרויקט והסביר כל פרט שנשארנו דיי פעורי פה… יש עוד הרבה תהליכים בדרך, אבל כנראה שיש אמונה חזקה ועשייה ללא גבולות, אפשר להגיע לתוצאות לא רגילות. 

דרור לקח אותנו לשטח העצום בו הולך להיבנות הפרויקט, שכונת ענק עם מרכזי מסחר, אפילו דיור מוגן… מעל ל6,000 יח"ד, היינו פעורי פה… והיינו (גם) צמאים ממש, כי היה חם… אז ישר קפצנו לשוק, שתינו כל אחד בקבוק מים שלם… הייתה הפסקת חשמל בשוק, לא התייחסנו לזה כי כמעט נחנקנו מהגרפיטי המטורף בכל פינה בשוק, וואו!! (ברצינות). משם אחרי שכבר שתינו וקצת עם אנרגיה מחודשת, נסענו לתחנה הבאה.

עפולה ממשיכה לצמוח

היינו אמורים לפגוש את עומרי שכטמן, יזם נדל"ן שכל מי שגר בעפולה מכיר אותו… אבל בימי הקורונה שום דבר לא צפוי והוא נכנס לבידוד, התבאסנו ממש, כי רצינו לראות את הבנאדם שכולם מדברים עליו טובות, דור שני לאבא קבלן, בונה, יוזם, מתחמי מסחר, דיור, הכול… והכל נראה, איך אומרים? פיין… אבל ממש. 

אמנם לא פגשנו אותו, אבל מוטי צילם כל פרויקט שלו עד לרגע הכי כייף שהיה ..ישבנו "במקלות וניל" הזמנו קפה קר ועוגייה פשוט מושלמת, כאילו, כל מילה שאגיד, לא מספיקה…בכל מקרה, ישבנו ממול הפרויקט של שכטמן, מוטי צילם… ואני בחוצפתי התענגתי על כל רגע שיכולתי לשבת, לשתות וגם להנות מהנוף של הפרויקט המדהים "בית דוידה", כמובן שאח"כ מוטי גם ישב, שתה ואכל את העוגייה המדוברת… 

הגענו לקראת סוף היום ולפני הפגישה האחרונה, הייתי חייבת לקנות גרעינים, בכל זאת, אנחנו בעפולה ואם אני לא חוזרת עם גרעינים זה פדיחה רצינית… (הבטחתי להורים שלי) בני אמר לי אח"כ, שלא נאחר לפגוש את איתן ואיריס. נסענו.

משחקים אותה ביטלס… בעפולה

קבעתי איתם בשעה 17:00, מתחת לבניין הבוטיק שלהם שתכננו. מי הם אתם שואלים? 

אז ככה, לפני הסיור עשיתי תחקיר רציני, חיפשתי משרד אדריכלים שעובד חזק בצפון, לאו דווקא בעפולה, אלא כאלה שיש להם ניסיון עשיר בצפון, שיגלו לנו את ההבדלים, שיסבירו לנו איך ההתנהלות בצפון, לעומת המרכז וכמובן שישתפו אותנו בפרויקטים המדהימים שלהם. 

אני חייבת לציין, שכשתקשרתי איתם, הם היו דיי סקפטיים, לא הבינו, לא נתנו לי ישר "כן" ואני ידועה בעקשנות שלי, התעקשתי, כי מדובר פה על משרד שיש להרבה אדריכלים, מה ללמוד מהם. 

למשרד שלהם קוראים "ענבר שמיר" ובסופו של דבר הם הסכימו להתראיין, פגשנו אותם בסוף היום, הם היום עמוסים מאוד והצליחו להכניס אותנו באיזה חלון… אחרי הפגישה איתם, בני ואני אמרנו יחד "איזה צנועים" וכנראה לא סתם… צניעות כזו שכל אחד היה רוצה לקנות. כל אחד מהם, בא עם רזומה מאוד עשיר, ים של פרויקטים, איתן היה ושירת בתפקידי ציבור בכירים, איריס ניהלה ותכננה פרויקטים –  אפשר להגיד, מורכבים עד מאוד והצליחה ביד רמה, לא פחות. 

ועם כל העבודה המדהימה שלהם, הצניעות מלווה אותם, כנראה לא סתם, הם כאלה מוצלחים. הם יודעים שהם טובים,  אבל אין שום צורך לנפח שרירים… 

הם שיתפו אותנו בהרבה דברים שעוברים מאחורי הקלעים, ו… וואלה לא פשוט להיות אדריכל, לפעמים לטענתם, יש לא מעט כפיות טובה במקצוע הזה ,וצריך לדעת איך לנהל להתנהל נכון, בטח בתחום שלהם. הם עובדים עם כל הקשת הרחבה ולא, היא לא תמיד צבעונית… החל מהרשויות, ממשל, מוניציפלי וכמובן עסקי. 

מה שמאפיין אותם בעיקר, זה הסבלנות, איריס אמרה לנו : " להיות אדריכל זה מחייב שיהיה לך גם סבלנות, אם אין לך, אתה לא במקצוע הנכון"… זה משפט שלקחה ואימצה מאיש מקצוע שליווה אותה בעבר. 

אני לא אפרט עוד… כי יש עוד כתבה שלמה עליהם אבל יצאתי אופטימית מהשיחה איתם, הם גם עובדים יחד, גם זוג נשוי, ושלא תתבלבלו, איריס מיהרה לומר "הסוד זה לעבוד ביחד, אבל בנפרד… רק ככה מצליחים" 

(איריס, הרבה נשים היו רוצות מתכון ממך).

מתחם התחנה

סיימנו את הסיור המקצועי, ים של חומר על עפולה, יצאנו מחויכים ואפילו שזופים… והיינו ממש רעבים… וכשרעבים, לא בא לאכול אוכל פלצני… בא לך לאכול. בשר. 

אז בהמלצתו של עומר קליינמן, קינחנו את היום "באחוזה" וואו איזה מסעדה מושלמת, כשרה, שירות כיד המלך, בשרים וסלטים מכל הסוגים, השולחן היה מפואר במטעמים והיה טעים ברמות(!) 

ישר אחר כך, היינו צריכים לבקר במתחם הנופש, זוכרים? " אתנחתא בגלבוע" סיימנו שם את היום עם גלית המקסימה. 

ולמחרת בבוקר, נסענו חזרה למרכז, ממש אבל ממש מרוצים, שמנו מוזיקה ברכב ויאללה יצאנו לדרך… באמצע הדרך, נזכרתי שלא הספקתי לקנות גרעינים (!!!)

אז גרעינים לא היה, אבל עפולה הייתה. על מלא.

 

כיכר מקסימה
הצטרף/י לניוזלטר
הצטרף/י לניוזלטר
הירשם/י לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים
את/ה יכול/ה לבטל את ההרשמה בכל עת.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.